קברי צדיקים ביהדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1עניין
ויקישיתוף בשורה
שורה 19:
לקברי צדיקים נהגו לעלות ביום פטירת הצדיק או ב[[ל"ג בעומר]], שהפך ליום הילולה כללי. כמו כן, [[עלייה לקבר|עלייה לקברי צדיקים]] התקיימה לרגל בקשה מיוחדת, כגון [[בריאות]], פרנסה ונדירת [[נדר]], ורווחה בעיקר בעתות משבר ומצוקה, למשל בעת [[עצירת גשמים]] או [[מגפה|מגפות]]. בקברי הצדיקים עצמם נהגו [[תפילה (יהדות)|להתפלל]] תוך השתטחות על הקבר, הדלקת נרות ל[[עילוי נשמה]], [[טבילה (יהדות)|טבילה]] במים הנמצאים בסמיכות לקבר, הנחת אבנים, תליית בדים על [[עץ|אילנות]] הנטועים ליד ציון הקבר וכתיבת פתקים ותחיבתם בין אבני הקבר.
 
ב[[צפת]] של [[המאה ה-16]], שהתפתח בה מרכז חשוב של מקובלים, התפתח רבות גם פולחן קברי הצדיקים. המקובלים ייחסו לקברים כוחות נסתרים וחשיבות רבה בפתרון סודות הקבלה, והייתה חשיבות קבלית מיוחדת לקברי הצדיקים הידועים רק למתי מעט. מועדי ביקור מרכזיים היו בערב [[ראש חודש]] ובחמישה עשר בחודש. לעומת זאת בראשי חודשים עצמם, ב[[יום טוב|ימים טובים]] וב[[שבת]]ות, לא עלו לקברי צדיקים, כיוון שהאמינו שבימיםשבמועדים אלההללו נשמות הצדיקים עולות למעלה.
 
==אוהל על קבר צדיק==
שורה 116:
 
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.zadikim.net/ קברי צדיקים ברחבי העולם]
* [http://www.mytzadik.com/ קברי צדיקים] באתר MyTzadik