יוחנן זרחי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי
שורה 11:
עלה לארץ בשנת [[תרצ"ד]] (1934), לאחר ששש בנותיו ובן אחד כבר עלו לארץ ישראל והתמנה לרב ראשי של קהילת כנסת ישראל בטבריה של [[הוועד הלאומי]] לאחר מותו של הרב [[משה קליערס]], כשהרב [[אשר זאב ורנר]] כיהן כרבה של העדה החרדית בעיר. שינה את שם משפחתו לשם עברי{{הערה|שם=שינוי שם|העיתון הרשמי של ממשלת [[פלשתינה (א"י)]] 19.8.1937, עמ' 22}}, על שם אביו (זרחי = '''ז'''ופוביץ '''ר'''ב '''ח'''יים '''י'''הודה). כיהן בתפקידו כרב הקהילה גם ב"ליל [[הטבח בטבריה]]" (2.10.1938) שבמהלכו נרצחו 19 מתושבי קריית שמואל, ועד יום פטירתו. פיתח קשרים עם יישובי הסביבה וסייע ליישובים הדתיים שקמו ב[[עמק בית שאן]] וב[[גליל התחתון]].
 
[[קובץ:Rabbi Yohanan Zarhi grave.jpg|שמאל|ממוזער|קברו של הרב יוחנן זרחי ורעייתו, בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה]]
נפטר בטבריה בשנת תש"ז (1946) ונקבר ב[[בית הקברות היהודי העתיק בטבריה|בית הקברות העתיק]].
בשנת תשי"ד (1954) החליטה העירייה לקרוא על שמו את בית הכנסת בשיכון ב' בטבריה "אור זורח" (שנקרא היום "שער אשר"), אך עם השנים, הועתקה ההנצחה לבית המדרש שבכניסה לבית הכנסת "אוהל נחום" בקרית שמואל בעיר, הממוקם מעל מקום מגוריו במהלך כהונתו.