ז'אק רו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
רו נולד ב-[[21 באוגוסט]] [[1752]] בפרנזאק שבחבל אנגומואה {{צר|Angoumois}}, כבן השני מבין 12 ילדים לגרסיין רו, סגן בצבא הצרפתי ו[[שמאי (מקצוע)|שמאי]] במקצועו. הוסמך ל[[כמורה]] ב-[[1779]], ונשלח לשמש כו[[ויקאר]] ב[[דיוקסיה]] של סאנט, שבמחוז [[השראנט הימי]]. ב-[[1790]], בזמן כהונתו בדיוקסיה של סן-תומא-דה-קונק, באותו מחוז, היה לאחד מהכמרים הראשונים שנשבעו אמונים ל[[חוקת הכמורה]], שהפכה את הכנסייה לגוף ציבורי בשירות המדינה. רו היה נתון בהשעיה מטעם ממוניו בשל דעותיו הפוליטיות המקצינות, ומבחינה טכנית לא יכל לשרת ככומר, אך הממשל לא דקדק בכך בעת שהמוני אנשי דת סירבו להישבע.
 
ב-[[1791]] נבחר רו ל[[הקומונה של פריז (המהפכה הצרפתית)|קומונה של פריז]]. עם הקמת ה[[הרפובליקה הצרפתית הראשונה]] שנה לאחר מכן, נמנה על אנשי הקבוצה הפוליטית שזוהתה בדיעבד על ידי היסטוריונים בשם "הנזעמים" (בימיו היה זה כינוי כולל לקיצונים שונים ומגוונים, לאו דווקא לסיעתו הספציפית). הוא היה הבולט במנהיגיהם, לצד ז'אן-פרנסואה וארלֶה, תאופיל לקלר וקלר לאקומב. רו נחשב לאחד מהדוברים הרדיקליים ביותר של השמאל הפופוליסטי וככזה היה אהוד בקרב ה[[סנקילוטים]] הפריזאים.
 
רו נאבק באופן עקבי למען חברה שוויונית, והפנה את זעם הסנקילוטים לעבר מה שנתפס בעיניו כאדישות של [[המועדון היעקוביני|היעקובינים]], שחבריו דגלו בשוק חופשי וחששו מהקריאות הגוברות לפיקוח מחירים נוקשה. הוא דרש שמזון יהיה זמין לכל חבר בחברה, והטיף להוציא להורג ספסרים שאגרו מזון. כמו כן קרא להחרים את ההון של האצילים המוצאים להורג בגיליוטינה, ולחלק אותו באופן שווה בקרב האזרחים.