גור וידאל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 18:
בתחילת שנות החמישים כתב שלושה ספרי מסתורין תחת שם העט אדגר בוקס. הדמות הראשית בספרים אלו הייתה בלש בשם פיטר סרג'נט (במשמעות כפולה, היות ש"סרג'נט" משמש גם כדרגה במשטרה). וידאל נשכר כתסריטאי בחברת הסרטים [[MGM]] בשנת [[1956]]. בשנת [[1959]], הבמאי [[ויליאם ויילר]] נזקק לתיקונים בתסריט של "[[בן חור (סרט, 1959)|בן חור]]", שנכתב על ידי [[קארל טונברג]]. וידאל הסכים לעבוד עם המחזאי כריסטופר פריי על שיפוץ התסריט, בתנאי ש-MGM ישחררו אותו שנתיים קודם לסיום חוזהו עימם. מותו של המפיק, סאם זימבליסט, לא אפשר מתן ה[[קרדיט (יצירה)|קרדיט]] לווידאל על התסריט. אגודת התסריטאים החליטה שטונברג יקבל את הקרדיט המלא על התסריט, ללא מתן קרדיט לווידאל ולפריי.
ב[[שנות ה-60]] כתב וידאל 3 [[רומן|רומנים]] מצליחים ביותר. לכתיבת הספר "ג'וליאן" ([[1964]]), שעסק בקיסר הרומי הכופר יוליאנוס (361-33 לספירה), ערך וידאל [[תחקיר עיתונאי|תחקיר]] יסודי ומעמיק. הספר "וושינגטון די.סי" (1967) התמקד במשפחה פוליטית בתקופת נשיאותו של [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] (1933-1945). הרומן השלישי שלו, "[[מיירה ברקינגרידג' (ספר)|מיירה ברקינגרידג']]", היה סאטירי באופן מפתיע (1968).
לאחר שני מחזות כושלים ("סופשבוע" (1968) ו-"ערב עם [[ריצ'רד ניקסון]]" (1972) והרומן החצי-אוטוביוגרפי "שתי אחיות" (1970), התמקד וידאל בעיקר במסות ושני סוגי הרומאנים שלו: רומאנים היסטוריים העוסקים ב[[היסטוריה של ארצות הברית|היסטוריה האמריקנית]] כמו "באר" ([[ארון בר]], פוליטיקאי אמריקאי מהמאה ה-18) משנת 1976, "1876" (נכתב ב-1976), "לינקולן" (1984), "אימפריה" (1987), "הוליווד" (1989), "תור הזהב" (2000) וגיחה נוספת לעידן העתיק בספר "בריאה" (1981); וכן רומנים סאטיריים מצחיקים ולעתים חסרי רחמים כמו "מיירון" (משנת 1975, המשך ל-"מיירה ברקינגרידג'", "קאלקי" (1978), "דולות'" (1983), "בשידור חי מגולגות'ה" (1992) וכן "מוסד הסמית'סוניאן".
| |||