מיירה ברקינרידג' (ספר) – הבדלי גרסאות

מיירה ברקינרידג' היא אישה צעירה ומושכת בת 27, היורשת את חלקו של בעלה המנוח מיירון ב"אקדמיה לשחקנים ושחקניות צעירות ושאפתניות", בשותפות עם דודו של מיירון, באק לונר. לונר הוא שחקן מערבונים בעל אופי צבעוני. הנרטיב של מיירה מתחיל בכך שהיא מתארת את עצמה כ"אישה שלא תהיה בבעלותו של אף גבר" וכבעלת מראה דומה לכוכבות הזוהר של תור הזהב ההוליוודי. באופן כללי, מיירה די אובססיבית לקולנוע ההוליוודי של שנות ה-40, ומצהירה שהספרות מתה, ושהסרטים האלו הם פאר היצירה, ואולי רק אמנות הפרסומות המתפתחת בזמנה תעלה עליהם. היא מביעה שאט נפש מבאק, המנסה להתחיל איתה ללא הרף, למרות הפרשי הגילאים והקשר המשפחתי ביניהם, ומספרת שהוא כבר לא כמו שהיה בצעירותו בסרטים, אלא הפך ל"זקן ומעורר בחילה". המחלוקות בין השניים גוברות כאשר באק מתאר את מיירון כהומו, ורומז שהוא התאבד, ושוכר שירותי בלש פרטי כדי למצוא פגם בירושה לנשל את מיירה מחלקה באקדמיה למשחק.

 

 

מיירה מלמדת באקדמיה שיעורים קבועים (יציבה ואמפתיה), אך מטרתה האמיתית היא ללמד צעירים עם שאיפות קולנועיות מה זה להיות גבר בעידן דומיננטיות נשית. מיירה בוחרת בתור הקורבן הראשון שלה את אחד "החתיכים" של האקדמיה, בחור סטרייט בשם ראסטי גודובסקי, ומבקשת להרחיקו מחברתו היפה מרי-אן פרינגל. היא מביאה את ראסטי למרפאת האקדמיה, שם היא מתעללת בו מילולית, וקושרת אותו למיטת הבדיקות. היא אונסת אותו אנאלית עם דילדו. היא מצהירה כי "להיות גבר בחברה שמנוהלת על ידי מכונות זה להיות מיותר, נספח רך לכל מה שיעיל וקשיח". היא מאמינה שלא נותר לגברים מסורתיים כל תפקיד, מכיוון שאין צורך במאבק פיזי כדי להתקיים או להתרבות.