יונה סאלק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבת הערך חלק 1: פסקת הפתיחה |
שכתוב והרחבה, חלק ב'- חייו האישיים |
||
שורה 23:
==חייו==
יונה אדוארד סאלק נולד ב[[ניו יורק]] ב-28 באוקטובר, [[1914]]. הוריו, דניאל ודורה סאלק, היו מהגרים יהודים מ[[פולין]]. היו לו שני אחים צעירים, הרמן ולי. כשהיה סאלק בן 13, החל ללמוד בתיכון טאונסנד האריס, בית ספר ציבורי לתלמידים מחוננים. לכשסיים את התיכון בגיל 15, למד סאלק ב{{ה|הסיטי קולג' של ניו יורק}}, ובשנת [[1934]] קיבל את התואר שלו ב[[כימיה]]. כילד לא התעניין סאלק ברפואה ואף חשב לפתח קריירה כעורך דין, אך בעידודה של אימו פנה ללמוד רפואה. בקולג' פגש את אשתו לעתיד, דונה לינדסי קאלפין, לה נישא ב-[[9 ביוני]] [[1939]]. לזוג נולדו שלושה ילדים: פיטר, דארל וג'ונתן. ב-[[1968]] השניים התגרשו, וב-[[1970]] סאלק נשא לאישה את פרנסואז גילו (Françoise Gilot) שבעברה הייתה [[פילגש]]ו של [[פיקאסו]].
לאחר סיום הלימודים בקולג', סאלק נרשם ללימודי רפואה ב[[אוניברסיטת ניו יורק]]. במהלך שנות לימודיו שם הוא עבד כטכנאי מעבדה, ובחופשות הקיץ עבד כמדריך במחנה. במהלך שהותו באוניברסיטה, החליט סאלק שהוא אינו רוצה לעסוק ברפואה, אלא להתעמק במחקר. הוא החל ללמוד [[ביוכימיה]] ו[[בקטרולוגיה]]. לדבריו, הוא רצה לעזור לאנושות בכלל, ולא רק למטופלים מזדמנים.
לאחר שסיים את לימודיו עבד סאלק ב[[בית החולים מאונט סיני|בית הספר לרפואה "מאונט סיני"]] שבעיר ניו יורק. לאחר שסיים את ההתמחות שלו שם, ניסה סאלק להשיג משרת מחקר קבועה, אך גילה שמקומות עבודה רבים נסגרו בפניו בשל זהותו היהודית. הוא גם לא התקבל לעבודה במאונט סיני, בשל המדיניות ששררה שם שלא להעסיק מתמחים מהמקום. כמוצא אחרון, פנה אל ידידו ד"ר תומאס פרנסיס, וזה הזמין את סאלק לעבוד איתו ב[[אוניברסיטת מישיגן]], שם השניים פיתחו חיסון כנגד שפעת.
לאחר שסיים את לימודיו עבד סאלק ב[[בית החולים מאונט סיני|בית הספר לרפואה "מאונט סיני"]] שבעיר ניו יורק. ב-[[1947]] עבר ל[[פיטסבורג]], שם הוביל את המעבדה לחקר [[נגיף|וירוס]]ים ב[[אוניברסיטת פיטסבורג]]. ב[[שנות ה-50]] פיתח ובחן סאלק את החיסון הראשון נגד [[שיתוק ילדים]] (פוליו) מנגיפים מומתים. זריקת החיסון שפיתח סאלק [[ניסויים בבעלי חיים|נוסתה]] לראשונה ב[[קופים]] ולאחר מכן בחולים במכון ווטסון שכבר לקו בשיתוק כתוצאה מפוליו. לאחר מכן ניתן התרכיב ל[[מתנדב]]ים בריאים, לרבות סאלק, אנשי צוות המעבדה, אשתו וילדיהם. המתנדבים פיתחו [[נוגדנים]] כנגד הפוליו ואיש מהם לא סבל מתגובה שלילית לחיסון. ב-[[1955]], לאחר סדרת הניסויים, הוכרז החיסון כמועיל ובטוח לשימוש, וסאלק קיבל פרסום עולמי כאיש אשר ניצח את שיתוק הילדים. סאלק החליט שלא לרשום פטנט על החיסון ולמסחר אותו אלא לשחרר אותו לנחלת הכלל.▼
▲
ב-[[1962]] עזב סאלק את אוניברסיטת פיטסבורג ופתח את [[מכון סאלק למחקרים ביולוגיים]] ב[[לה הויה]], [[קליפורניה]]. הנושא העיקרי של המחקר במכון היה [[ביולוגיה מולקולרית]] ו[[גנטיקה]]. הצוות הראשון הכיל חברים מכובדים רבים כמו [[יעקב ברנובסקי]] ו[[פרנסיס קריק]]. סאלק ניהל את המכון עד לפרישתו. הוא מת ב[[לה הויה]] בגיל 80.
| |||