הבדלים בין גרסאות בדף "אל-פאראבי"

נוספו 40 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
מ (חאלב ==> חלב#)
בעיר זו הנכרי אינו מובחן מהתושבים, כל התשוקות וארחות החיים מצויים בה, ולכן אין זה מן הנמנע שעם הזמן יגדלו בה אנשים נעלים, בהם חכמים נואמים ומשוררים העוסקים בדברים שונים... עיר זו כוללת בתוכה, יותר מכל הערים הבורות, את הטוב והרע גם יחד, וככל שהיא גדולה יותר, מיושבת יותר, מאוכלסת יותר, פורייה יותר ומושלמת יותר, הרי הטוב והרע בתוכה גדולים יותר ועצומים יותר.|מקור=שם, עמ' 97-99}}
 
הפילוסוף הפוליטי [[ליאו שטראוס]] התייחס רבות לאל -פאראבי בחיבורו [[רדיפה ואמנות הכתיבה]], בעיקר בקשר לפירוש אזוטרי-אקזוטרי של [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]], שטראוס מסכם את אל פאראבי כלהלן:
{{ציטוט|תוכן="ניתן לומר אפוא שאפלטון של אלפאראבי ממיר בסופו של דבר את המלך-הפילוסוף, השליט שמוכר בעיר בעלת המידות הטובות במלכותו הנסתרת של הפילוסוף. הפילוסוף הוא 'האדם המושלם', בתוקף היותו 'חוקר ודורש' שחי לו חיי פרט בחברה שאינה מושלמת, ומנסה לשוות לה במידת האפשר סבר אנושי יותר."|מקור=ליאו שטראוס, רדיפה ואמנות הכתיבה, בתוך '''אתונה וירושלים''', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 2001, עמ' 150}}
 
בעקבות עבודתו של שטראוס, לימד [[סרי נוסייבה]], פילוסוף ופוליטיקאי [[פלסטיני]], את ועל אל-פאראבי בשורה של קורסים לב[[פילוסופיה איסלמית|פילוסופיה איסלאמית]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] וב[[אוניברסיטת ביר זית]]. בין תלמידיו נמנו מנהיגים [[פלסטינים]], כגוןביניהם [[מרואן ברגותי]].
 
==מחיבוריו==