ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה – הבדלי גרסאות

 

בשנת [[1849]] היה למלך, אחרי שאביו התפטר בשל כישלון צבאי מחפיר במלחמה נגד ה[[אוסטריה|אוסטרים]] ב[[קרב נובארה]]. באותה שנה הוא הצליח להשיג הסכם [[שביתת נשק]] נוח עם האוסטרים. בית הנבחרים של [[פיימונטה]] לא אישר את ההסכם והוא פיטר את ראש ממשלתו. לאחר שערך בחירות חדשות, אושר ההסכם עם אוסטריה על ידי בית הנבחרים החדש. הוא דיכא באכזריות מרד שפרץ בעיר [[גנואה]] וכינה את המורדים: "שפלים וגזע מזוהם של פחדנים".

בשנת [[1852]] הוא מינה לראש ממשלה את [[קמילו דה קאבור]], מדינאי נבון אשר נטל חלק חשוב באיחוד איטליה לקראת היותה [[רפובליקה]]. וכך הפך ויטוריו אמנואלה השני במהרה לסמל התנועה ל[[איחוד איטליה]]. הוא היה פופולרי במיוחד בממלכת סרדיניה בשל החוקה החדשה שנתן והרפורמות הליברליות.

 

|סבתא רבתא 4=[[מריה קרולינה מאוסטריה]]

}}

 

==קישורים חיצוניים==