חוק בנק ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ תיקון קישור |
||
שורה 25:
בשנות ה-90 פעלו שתי ועדות שעסקו בבחינתו של חוק בנק ישראל: ועדה ציבורית בראשות פרופ' [[צבי זוסמן]] (לשעבר המשנה לנגיד), וועדה פנימית של בנק ישראל, בראשות ד"ר [[דוד קליין]].{{הערה|{{גלובס|זאב קליין|היסטוריה של ועדות|78750|29 בדצמבר 1998}}}}
בדצמבר [[1997]] מינה ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], בעקבות יוזמה של הנגיד [[יעקב פרנקל]], את הוועדה לבחינת חוק בנק ישראל, בראשות שופט [[בית המשפט העליון]] בדימוס, [[דב לוין (שופט)|דב לוין]], ותבריה היו פרופ' [[חיים בן-שחר]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]], נגיד בנק ישראל לשעבר [[ארנון גפני]], יו"ר המועצה המייעצת [[שלמה לורנץ]], סגן שר האוצר לשעבר [[יחזקאל פלומין]], פרופ' [[אלכס צוקרמן]] מאוניברסיטת תל אביב ועו"ד [[יעקב רובין]].{{הערה|{{גלובס|זאב קליין והדס מגן|הערכות: רוב לתומכי עמדותיו של פרנקל בוועדה לבחינת חוק בנק ישראל|120441|21 בדצמבר 1997}}}} הוועדה הגישה את המלצותיה לממשלה בדצמבר [[1998]].{{כ}}{{הערה|[http://www.gimlaim.mof.gov.il/Mof/Dover/MofDoverTopNav/MofDoverSubjects/MofDoverSubjects_1998/MofDoverSubjects_1998_12/Subject2123_1998_12_28.htm התייחסות משרד האוצר לדו"ח הוועדה לבחינת חוק בנק ישראל], באתר של משרד האוצר, 28 בדצמבר 1998}}{{הערה|{{גלובס|זאב קליין|ההמלצה המרכזית: ועדה מוניטרית|163177|21 ביולי 1999}}}}
גיבושה של הצעת חוק בנק ישראל, בהתאם להמלצותיה של הוועדה, נמשך שנים רבות. ב-[[15 ביולי]] [[2009]] פורסם תזכיר חוק בנק ישראל,{{הערה|[http://www.mof.gov.il/Units/Lists/List3/Attachments/15/memoBankIsrael.pdf תזכיר חוק בנק ישראל], 15 ביולי 2009}} שבגיבושו עסקו [[משרד האוצר]] ובנק ישראל בשיתוף עם [[משרד ראש הממשלה]] ו[[משרד המשפטים]]. בפברואר 2010 הניחה [[ממשלת ישראל|הממשלה]] על שולחן הכנסת את הצעת חוק בנק ישראל, ובה הצעה לחוק שיחליף את חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954.
שורה 32:
: חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954 שיקף את התפישות שרווחו לפני למעלה מיובל שנים לגבי תפקידיו של בנק מרכזי, ונשען במידה רבה על החשיבה הכלכלית של אותה תקופה.
: בשני העשורים האחרונים נערכו במדינות רבות רפורמות חשובות ומקיפות בחקיקה הנוגעת לבנקים המרכזיים, בדגש על עצמאותם, ובעיקר אי-תלותם במערכת הפוליטית, ועל יעדיהם הרצויים. בדצמבר 1997 מונתה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס [[דב לוין (שופט)|דב לוין]], כדי לבחון את השינויים הנדרשים בחוק בנק ישראל. לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, לרבות לימוד השוואתי של הנהוג בעולם, המליצה הוועדה על שינויים התואמים את הנורמות הבינלאומיות.
: השינויים העיקריים שנעשו בעולם ואשר נכללו בהמלצות ועדת לוין, הם בשני תחומים: האחד, קביעה בחוק שהיעד העיקרי של הבנק המרכזי הוא שמירה על יציבות מחירים; והשני, חיזוק עצמאותו, מכוח חוק, של הבנק המרכזי בקביעת הכלים להגשמת יעדיו ובדרך הפעלתם. מחקרים עיוניים, מחד גיסא, והניסיון המעשי, הביאו להכרה, בארץ ובעולם, שהתחזקה במהלך השנים ובפרט החל משנות השמונים של המאה העשרים, כי יציבות מחירים הכרחית לשם השגת צמיחה בת-קיימא מאידך גיסא, ורמה גבוהה של השקעות ותעסוקה לאורך זמן. עוד התבססה ההכרה שמדיניות מוניטרית היא הכלי היעיל ביותר להשפעה על קצב האינפלציה ולשמירה על יציבות מחירים. נוסף על כך נמצא קשר חיובי וברור בין מידת עצמאותם של בנקים מרכזיים בעולם לבין מידת ההצלחה של מדינות רבות בהורדת האינפלציה ובשמירתה ברמה נמוכה ויציבה.
| |||