התרת נדרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הרחבה
שורה 43:
[[ישעיה הלוי הורוביץ|השל"ה]] כתב לגבי הדין כי מנהג בני [[ארץ ישראל]] שמתאספים עדה ב[[ראש השנה]] ואומר בפניהם כנוסח, וטוב לעשות שני עניינים: א- שיתקן מה שקלקל, שהיא התרה על העבר. ב- מסירת מודעה להבא, שלא ינדור.
 
דעת [[מרדכי הכהן (מקובל)|רבי מרדכי הכהן]] ופרשנים נוספים שההתרה האמורה במשנה נעשית ב[[ערב ראש השנה]] ולא ב[[ראש השנה]] עצמו. כשמוסיף כי סופי התיבות של הפסוק "לא יחל דברו ככל" הם [[אלול]], החודש הקודם. [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מלובביץ']] מסביר על פי [[תורת הנסתר|פנימיות]] שטעם עריכת ההתרה בזמן זה במניין, הוא כי בראש השנה הוא בניין העולם מחדש, וההכנה לזה הוא תיקון העולם, אשר אפשרי על ידי הכללים האמורים.
 
לשיטת [[אפרים זלמן מרגליות|מטה אפרים]] ו[[שולחן ערוך הרב]] יש לערוך את ההתרה בעשרה אנשים. [[חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]] כותב כי יש לאסוף יותר מעשרה אנשים ובכללם יהיו [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[יראת שמים|יראי שמים]], ואם לא ימצא יעשה בשלושה. וכן מובא שרבי [[חיים אלעזר שפירא|חיים אליעזר שפירא]] מ[[חסידות מונקאטש|מונקטש]] ערך את התרת הנדרים בטלית ותפילין אל מול עשרה כנוסח הקבוע. מנהג [[חסידות בעלז|אדמו"רי בעלז]] להתיר בפני עשרים ושלושה אנשים, ומנהג [[חסידות קומרנה|קומרנא]] בפני '''יותר''' מעשרה, אך רוב הקהילות נוהגות בפני לא פחות מעשרה.
 
רבי [[חסידות סטרטין|אורי מרהטין]] היה מתיר בפני עשרה [[כהן|כהנים]].
 
ב[[חסידות צ'רנוביל|חסידות טשרנוביל]] מתיר [[אדמו"ר|האדמו"ר]] בפני כל הציבור. ב[[חסידות סקווירה|חסידות סקווירא]] נוהג האדמו"ר כן, והציבור מתירים יחדיו בפני האדמו"ר והמניין שעמו. ב[[חסידות באבוב]] מתיר האדמו"ר בפני עשרה והציבור בפני שלושה, ואילו ב[[חסידות גור]] נהוג להתיר בפני שלושה בלבד, וכך נהג רבי [[יצחק אייזיק מזידיטשוב]].
 
המנהג הפשוט להתיר ב[[ערב ראש השנה]] אחר [[תפילת שחרית]]. בספר [[שלום פרלוב|משמרת שלום]] כתב על אבותיו שהתירו ב[[כ"ט באב|ערב ראש חודש אלול]]. ב[[חסידות קרלין]] ובמנהגי אליק מתירים לאחר אמירת [[סליחות|הסליחות]] וקודם [[תפילת שחרית|שחרית]].
 
המנהג במרבית הקהילות להתיר ב[[טלית]] ו[[תפילין]] סמוך לתפילה, קודם חליצתם. [[קטן (הלכה)|קטנים]] לפני [[בר מצווה]] לא אומרים התרת נדרים.
 
בשנה שישית ו[[שמיטה|שביעית]] אומרים יחד עם התרת הנדרים את ה[[פרוזבול]].
 
=== ההקפדה שיהיו המתירים מותרים ===
שורה 54 ⟵ 64:
=== סדר נזיפה והתרת קללות ===
יש האומרים גם 'סדר נזיפה' בהתרת הנדרים, שהוא קבלת [[נידוי (הלכה)|נידוי]] וישיבה על הארץ ובסופה בית הדין מתירים את הנידוי. במנהגים שונים מוסיפים להתרת נדרים גם סדר התרת [[קללה|קללות]]. ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]] כתב כי מנהג אנשי [[ירושלים]] ורבי [[שלום שרעבי]] שאומרים התרת קללות ואין אומרים 'סדר נזיפה', וכן הוא מנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]].
 
ב[[יעקב עמדין|סידור יעב"ץ]] ובחסידויות [[חסידות גור|גור]] ו[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] נהוג להשמיט סדר נזיפה. ב[[חסידות באבוב]] אומרים מקצתו, וב[[חסידות סקווירה|סקווירא]] ו[[חסידות קרלין|קרלין]] אומרים התרת הקללות. ב[[חסידות קוידנוב]] אין אומרים סדר נזיפה בערב ראש השנה, אך אם מתירים כמנהג רבותיהם הראשונים בערב ראש חודש אלול - אומרים אותו.
== לקריאה נוספת ==
* [[אנציקלופדיה תלמודית|האנציקלופדיה התלמודית]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], '''התרת נדרים,''' כרך י"א, עמ' של"ג - שצ"א.{{הערות שוליים}}
* אוצר מנהגי חב"ד, אלול תשרי, עמ' לו - לט.{{הערות שוליים}}
__ללא_תוכן_עניינים__
[[קטגוריה:משפט עברי: דיני טענות]]