התרת נדרים – הבדלי גרסאות

דעת [[מרדכי הכהן (מקובל)|רבי מרדכי הכהן]] ופרשנים נוספים שההתרה האמורה במשנה נעשית ב[[ערב ראש השנה]] ולא ב[[ראש השנה]] עצמו. כשמוסיף כי סופי התיבות של הפסוק "לא יחל דברו ככל" הם [[אלול]], החודש הקודם. [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מלובביץ']] מסביר על פי [[תורת הנסתר|פנימיות]] שטעם עריכת ההתרה בזמן זה במניין, הוא כי בראש השנה הוא בניין העולם מחדש, וההכנה לזה הוא תיקון העולם, אשר אפשרי על ידי הכללים האמורים.

לשיטת [[אפרים זלמן מרגליות|מטה אפרים]] ו[[שולחן ערוך הרב]] יש לערוך את ההתרה בעשרה אנשים. [[חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]] כותב כי יש לאסוף יותר מעשרה אנשים ובכללם יהיו [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[יראת שמים|יראי שמים]], ואם לא ימצא יעשה בשלושה. וכן מובא שרבי [[חיים אלעזר שפירא|חיים אליעזר שפירא]] מ[[חסידות מונקאטש|מונקטש]] ערך את התרת הנדרים בטלית ותפילין אל מול עשרה כנוסח הקבוע. מנהג [[חסידות בעלז|אדמו"רי בעלז]] להתיר בפני עשרים ושלושה אנשים, ומנהג [[חסידות קומרנה|קומרנא]] בפני '''יותר''' מעשרה, אך רוב הקהילות נוהגות בפני לא פחות מעשרה.

* [[אנציקלופדיה תלמודית|האנציקלופדיה התלמודית]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], '''התרת נדרים,''' כרך י"א, עמ' של"ג - שצ"א.{{הערות שוליים}}