ועדת השמות הממשלתית – הבדלי גרסאות

במשך חמישים שנות פעילותה הראשונות שינתה והוסיפה הוועדה קרוב ל־9,000 שמות; בין קביעותיה:

ב"ועדת שמות היישובים על יד קק"ל" הראשונה היו נציגי הקרן הקיימת [[מנחם אוסישקין]] וי. אטינגר, נציג ההנהלה הציונית, פרופ' [[נחום סלושץ]], נציג המתיישבים ([[דוד רמז]] עבור ארגונים המשתייכים להסתדרות, הרב [[ישעיהו שפירא]] עבור יישובי [[המזרחי]]), פרופ' [[שמואל קליין]] בתור מומחה ונציג [[הועד הלאומי]]. בשנת 1927 היה [[יוסף מיוחס]] נציג הוועד הלאומי ו[[יצחק בן צבי]] נציג המתיישבים חברי [[ההסתדרות]]. כן הצטרף לוועדה [[ישעיהו פרס]] נציג [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] [[ישעיהו פרס]]{{הערה|{{דבר|י. אטינגר|לקביעת השמות למקומות הישוב בארץ|1927/06/01|00501}}}}. בשנות ה-30, מזכיר ועדת השמות היה [[יעקב א' אריכא]]{{הערה|{{דבר||גאולת השמות|1937/04/23|01502}}}}.

לאחר קום המדינה, בוועדה חברים [[היסטוריון|היסטוריונים]], [[גאוגרף|גאוגרפים]], [[ארכאולוג|ארכאולוגים]]ים, אנשי [[מקרא]] ו[[שפה|לשון]], נציגי משרד הפנים, התחבורה (מע"צ), משרד הבינוי והשיכון (המרכז למיפוי) וקק"ל{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/PMO/PM+Office/Departments/names.htm ועדת השמות הממשלתית], סקירה שנתית 2003, אתר משרד ראש הממשלה}}. לוועדה שלוש ועדות משנה: יישובית, גאוגרפית והיסטורית.

* '''[[נצר סרני]]''' - הוועדה קבעה ש"סרני" הוא שם לועזי וסרבה לאשר את השם (המליצה על השם "נצר חיים"){{ש}}חבר הכנסת מטעם [[מפא"י]] [[חיים בן-אשר]] ידידו הקרוב של חיים [[אנצו סרני]] וחבר ה[[קיבוץ]], חש חוב של חבר לשמור על שמו ושיכנע שבעקבות מותו הטרגי (ב'[[אסון מעגן]]') של בנו יחידו דניאל סרני, שהיה הנצר האחרון להוריש ולהנחיל את שם משפחת סרני לדורות נוספים, ייקרא שם היישוב נצר סרני (אף על פי שהוא לועזי ונפסל על ידי ועדת השמות הממשלתית).

* '''[[יהוד-מונוסון]]''' - בעקבות האיחוד בין העיר יהוד והמועצה המקומית נווה אפרים מונוסון, התכנסה ועדת השמות על מנת להמליץ לשר הפנים על שם לישות החדשה. בחודש יולי [[2005]] ועדת השמות הממשלתית סירבה לאשר את השם [[יהוד-מונוסון]] שעליו סיכמו נציגי שני היישובים וקבעה ששם היישוב המאוחד יהיה [[יהוד]].{{ש}}[[שר הפנים]] [[אופיר פז-פינס]] הבהיר כי "התייחסות לשמו של נדבן יהודי ציוני כאל שם לועזי שלא ראוי שיישוב ייקרא על שמו איננה מתקבלת על הדעת, ועל כן החלטתי שלא לקבל את המלצות הוועדה ולקרוא ליישוב המאוחד [[יהוד-מונוסון]]" (ראו [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/1E5114CD-B053-4E75-8022-4ED88C40DE66/4190/6448.pdf מימוש החלטתו, בעמוד 268]).{{ש}}מתברר ששם ישוב אינו בהכרח זהה לשם העיר או המועצה המקומית (לדוגמה המועצה המקומית נקראה משנת [[1962]] מועצת נווה אפרים מונוסון ואילו שם היישוב במפות, בגלל עמדתה של ועדת השמות הממשלתית, היה נווה אפרים).

לדברי [[יהודה זיו]], חבר בוועדת השמות הממשלתית, הגיע [[דוד בן-גוריון]] למסקנה כי יש לתת שמות עבריים לאתרים ב[[הנגב|נגב]]. עיקר עיסוקה של הוועדה שהוקמה היה קביעת שמות עבריים ל"עצמים גאוגרפיים". אמרו אז על בן-גוריון כי החליט "בראשית -'''שֵמוֹת''' !", ויקרא במדבר '''דברים''' - כלומר מתן שמות עבריים למקומות הוא שלב בדרך ל"חזון הפרחת השממה". הוועדה קיימה במשך עשרה חודשים 29 ישיבות, שבהן נקבעו לאתרים מדרום לקאורדינטת רוחב 120 - בין [[אשקלון]] לבין שפך [[נחל קדרון]] - 561 שמות עבריים, מתוכם רק 29 היו שמות יישובים. התוצאה סוכמה ופורסמה בשנת 1950. הייתה זו המפה היחידה של [[המרכז למיפוי ישראל|מחלקת המדידות]] הממשלתית שבה הופיע לצד השם העברי החדש גם שמו הערבי של המקום.

* יהודה זיו, '''בן-גוריון "מתנחל" בהר חברון''', מתוך '''הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007''', בעריכת [[יעקב אשל]], מרכז סיור ולימוד סוסיא, סוסיא, תשס"ח.

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0277.pdf רשימת שמות יישובים], ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 645-654645–654 - עבור התקופה שמ-8 באפריל 1951 עד 19 בספטמבר 1952

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0326.pdf הודעה בדבר שמות יישובים], ילקוט הפרסומים 326, 31 בדצמבר 1953, עמ' 355-360355–360

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0489.pdf רשימת שמות יישובים], ילקוט הפרסומים 489, 31 ביולי 1956, עמ' 1233-12561233–1256 - לתקופה מאפריל 1951 עד יולי 1956

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0572.pdf רשימת שמות יישובים], ילקוט הפרסומים 572, 16 בדצמבר 1957, עמ' 297-302297–302 - לתקופה מיולי 1956 עד נובמבר 1957

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0705.pdf רשימת שמות יישובים], ילקוט הפרסומים 705, 19 באוקטובר 1959, עמ' 74-7574–75 - לתקופה מינואר 1958 עד ספטבמבר 1959

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0829.pdf רשימת שמות יישובים], ילקוט הפרסומים 829, 13 במרץ 1961, עמ' 955-957955–957 - לתקופה עד 27 בנובמבר 1960

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0971.pdf רשימת שמות יישובים], ילקוט הפרסומים 971, 12 בנובמבר 1962, עמ' 189-192189–192 - לתקופה עד 29 בספטמבר 1962

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-1143.pdf רשימת שמות יישובים], ילקוט הפרסומים 1143, 28 בדצמבר 1964, עמ' 898-899898–899

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-1279.pdf רשימת שמות יישובים], 29 במרץ 1966, ילקוט הפרסומים 1279, 1 ביוני 1968, עמ' 1682-16831682–1683 - לתקופה עד 22 במרץ 1966

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-2633.pdf רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית], ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1818-18401818–1840 - לתקופה שמ-1 בינואר 1969 עד 26 ביוני 1979.

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-3165.pdf רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית], ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1490-14971490–1497

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-4012.pdf רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית], ילקוט הפרסומים 4012, 4 ביוני 1992, עמ' 3391-34383391–3438 - לתקופה שמ-22 ביוני 1984 עד 6 בפברואר 1992

*[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-5488.pdf רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית], ילקוט הפרסומים 5488, 2 בפברואר 2006, עמ' 1482-15261482–1526 - לתקופה שמ-6 בפברואר 1992 עד 8 בדצמבר 2005.