אסיה ג'באר – הבדלי גרסאות

ג'באר נולדה בעיר החוף הקטנה צ'רצ'ל שבאלג'יריה, לאב מוסלמי שהיה [[מורה]] לצרפתית בבית הספר היסודי בו למדה ואם ממוצא [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברי]]. בגיל 10 נשלחה ל[[פנימייה]] יוקרתית בעיר [[בלידה]]. ב-[[1954]] עברה ל[[צרפת]] ולמדה [[היסטוריה]] בקולג' (Première supérieure){{כ}} Lycée Fénelon ב[[פריז]], ב-[[1955]] הייתה לאישה האלג'יראית הראשונה שנכנסה למוסד ההשכלה היוקרתי, [[אקול נורמל סופרייר|אקול נורמל סופרייר בסבר]]. בשל שביתות הסטודנטים על רקע [[מלחמת העצמאות של אלג'יריה]] לא סיימה את בחינותיה ואת התואר הראשון, בהיסטוריה של ה[[קולוניאליזם]], השלימה ב[[סורבון]]. ב-[[1958]] נישאה לסופר האלג'יראי הגולה, וליד גארן (שם העט של אחמד אולד-רואיס), נדדה עמו ל[[שווייץ]] ול[[תוניסיה]] בה עבדה כ[[עיתונאי חוקר|עיתונאית חוקרת]], היא תיעדה את השלכות ההפצצה הצרפתית במחוז [[קף (מחוז)|קף]] בתוניסיה. ב-[[1959]] קיבלה משרת הוראה במחלקה להיסטוריה של [[אוניברסיטת רבאט]] שב[[מרוקו]], לאחר קבלת העצמאות של אלג'יריה, חזרה למדינה ובשנים [[1962]] עד [[1966]] לימדה ב[[אוניברסיטת אלג'יר]]. כשהממשלה החליטה שההוראה צריכה להיות בשפה ה[[ערבית]] בלבד, עזבה את המוסד ועברה לפריז, בשנים אלו כתבה 4 ספרים, ו[[אימוץ|אימצה]] את בתה. היא חזרה לאוניברסיטת אלג'יר ב-[[1974]] כמרצה במחלקה ללימודי צרפת. ב-[[1975]] התגרשה מג'באר וב-[[1980]] נישאה בשנית, הפעם למשורר האלג'יראי אלולה מאלק. את ה[[דוקטורט]] שלה בספרות צרפתית סיימה ב-[[1999]] באוניברסיטת פול ואלרי (Université Paul-Valéry Montpellier 3). מאז [[2001]] ועד מותה, כיהנה כפרופסור באוניברסיטת ניו יורק.

 

 

==יצירתה==