אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה קלה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2:
{{שם|אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה}} הוא [[ניב (ביטוי)|ניב]] המביע סוגיה [[דת]]ית-[[פילוסופיה|פילוסופית]] מרכזית ב[[יהדות]] ובדתות אחרות, אשר דנה ב[[ענישה]] של צאצאים על [[חטא]]י אבותיהם. בניב זה אכילת ה[[הבשלה|בוסר]] משולה לחטא, וקהות ה[[שן|שיניים]] לעונש.
 
משמעותו של פסוק זה, המוזכר ב{{תנ"ך|ירמיהו|לא|כח}} וב{{תנ"ך|יחזקאל|יח|ב}}, היא שבנים נושאים בעונש על ה[[עבירה|עוונות]] של אבותיהם. הפסוקזהו מובאמשפט לתיאורמוסרי מצבהדן קיים,באחריות בתקווהשל לעתידבנים שבוכלפי המציאותחטאים הזאתשחטאו תשתנהאבותיהם. וכלבמשפט אחדזה יהיהמוחים אחראיהנביאים לעוונותיועל הואתפיסת ולאהרווחת יישאבעם, באחריותששוב לעוונותאין אבותיו.סיכוי מצבלשנות קייםאת זהגורל עומדהחורבן גםשנגזר בסתירהבעטיים לציווישל מ[[ספרמעשי דברים]]אבותיהם, שמקורה בפסוק:"פוקד {{ציטוטון|לֹאעוון יוּמְתוּאבות אָבוֹתעל עַלבנים, בָּנִיםעל וּבָנִיםשלשים לֹאועל יוּמְתוּרבעים עַללשנאי" אָבוֹתמתוך אִישׁעשרת בְּחֶטְאוֹהדברות, יוּמָתוּ}}שמות ({{תנ"ך|דברים|כד|טז|קצר=כן}})כ/ה.
 
הסוגיה הזאת מערערת את יסודות תפיסת [[תורת הגמול]], על ידי הרחבת גבולות ה[[אחריות אישית|אחריות]] מעבר לאחריות האישית של האדם על מעשיו, ובהתאם לכך הצגת האפשרות של ענישה על מעשים שביצע אחר – אחד האבות.