דיר אבאן – הבדלי גרסאות

'''דיר אבאן''' (ב[[ערבית]]: '''دير ابان''') היה [[כפר]] [[ערביי ארץ ישראל|ערבי]] ששכן במורדותיהם המערביים של [[הרי יהודה]], כ-21 [[קילומטר|ק"מ]] [[מערב]]ית ל[[ירושלים]]. הכפר שכן מעל אפיקו של [[נחל דולב]], יובלו של [[נחל שורק]], והיה שייך ל[[נפת ירושלים (המנדט)|נפת ירושלים]]. שרידיו נמצאים כיום מזרחית ל[[בית שמש]] ודרומית למושב [[מחסיה]].

לדעת פרופ' [[יהודה אליצור]] זיהויו של [[אוסביוס מקיסריה]] ברשימת היישובים שכתב (ה[[אונומסטיקון]]), את אבן העזר המופיעה ב[[ספר שמואל]]{{הערה|שמואל א', פרק ז', פסוק י"ב: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת, וַיָּשֶׂם בֵּין-הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ, אֶבֶן הָעָזֶר; וַיֹּאמַר, עַד-הֵנָּה עֲזָרָנוּ ה'".}} באזור [[בית שמש]] מכוון לכפר דיר־אבאן ששימר בשמו את המילה אבן, אולם הוא עצמו חולק על זיהוי זה{{הערה|{{דעת|[[יהודה אליצור]]|daat/tanach/rishonim/even.htm|אבן העזר}} {{ש}} פרופ' [[יהודה אליצור]], ישראל והמקרא: מחקרים גיאוגראפיים, היסטוריים והגותיים, עמוד 97.}}. במפקד האוכלוסין העות'מאני שנערך בשנת [[1596]] מנה הכפר 127 תושבים{{הערה|1=[http://www.palestine-family.net/index.php?nav=4-218&cid=526&did=838&pageflip=3 Palestine-Family.net - for the world-wide Palestine community]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.

ב[[מאורעות תרפ"ט]] יצאו מהכפר פורעים אשר תקפו את ה[[מושבה]] [[הר-טוב]], שרפו אותה, בזזו את רכושה והביאו לנטישתה{{הערה|{{דבר||חורבן הר טוב|1929/09/02|00200}}}}{{הערה|'''קיצור תולדות ההגנה''', בעריכת [[שאול אביגור]], פרופ' [[יהודה סלוצקי]], ואל"מ [[גרשון ריבלין]], עמוד 136. {{ש}} [[יוסי בן-ארצי]], הרטוב, בתוך: [[זאב ענר]] (עורך), '''סיפורי מושבות''', משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1996, עמ' 50.}}. ב[[{{ו|ואדי]]}} ממערב לדיר־אבאן, עבר מסלולם של לוחמי [[מחלקת הל"ה]], בדרכם ל[[גוש עציון]], ובקרבת הכפר [[נקע בקרסול|נקעה]] רגלו של אחד הלוחמים, והוא הושב להר-טוב ביחד עם שניים מחבריו. במלחמת השחרור היו הכפר וסביבתו נתונים לשליטת [[חיל המשלוח המצרי (1948)|הצבא המצרי]]. במהלך [[ההפוגה השנייה]] התבצרו בדיר־אבאן ובכפרים הסמוכים לוחמים בפיקודו של שייח' יאסין אל בכרי{{הערה|[[יואב גלברגלב ]], '''קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948'''. ‫ אור יהודה : [[כנרת, זמורה ביתן, דביר|דביר]], תשס"ד 2004, עמ' 236}}. הכפר נכבש על ידי כוחות [[חטיבת הראל]] ב-[[19 באוקטובר|19]] - [[20 באוקטובר|20]] ב[[אוקטובר]] [[1948]] במסגרת [[מבצע ההר]], ורוב תושביו נמלטו לכיוון [[בית לחם]] ו[[הרי חברון]]{{הערה|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947''', עמ' 293}}.