ארבעים ושבעה הרונין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN#
תקלדה
שורה 6:
בין המקורות המתארים את הסיפור קיים חוסר אחידות לגבי פרטים מסוימים. הגרסה המתוארת להלן נבנתה ממקורות היסטוריים שנאספו בקפידה לידי סיפור אחד. חלקם של המקורות הם עדויות ראיה ששרדו עד היום. ב־[[1871]] הוצגה עלילת הסיפור בפני קהל רחב של קוראים מהמערב עם יציאתו לאור של ספרו של הדיפלומט והסופר א.ב. מיטפורד, "סיפורי יפן הישנה"{{הערה|1=לפרטי ההוצאה ראו פרק "לקריאה נוספת". מיטפורד תיאר את ספרו כתיאור היסטורי מדויק של מאורעות 47 הרונין אלא שהיום מוטלים בספק חלק מהפרטים בספר. עדיין, מדובר בתיאור שחולשותיו מתקבלות על הדעת ושנחשב לנקודת מוצא טובה לאלו המבקשים ללמוד את סיפורם של הרונין.}}. בנוסף לספרו של מיטפורד, מבוסס התיאור שלהלן על סיפרו של טימון סקריצ' (Timon Screech) "זכרונות סודיים של השוגונות".
 
מחזות רבים הנציחו את הסיפור, בהם מופעי [[קבוקי]] ו[[בונרקו]]. השם הכולל לגרסאות הבדיוניות של הסיפור הוא '''צ'וּשִינגוּרָה'''. חוקי הצנזורה של ה[[שוגונות טוקוגאווה|שוגונות]] מ[[תקופת גנרוקו]] אסרו על תיאור אירועים עכשוויים ולכן שונו שמות גיבורי הסיפור. קשה להתייחס ל צלצ'ושינגורה כאל תיעוד היסטורי של מאורעות אותו זמן שכן הם נכתבו כחמישים שנה לאחר מכן ומכיוון שעדויות רבות וקדומות לצושינגורה שרדו. כשבעים וחמש שנים לאחר אירועי הסיפור, הוקלו חוקי הצנזורה ביפן והיפנולוג ההולנדי Isaac Titsingh תיעד את סיפור 47 הרונין ותיארו כאחד האירועים המשמעותיים של תקופת גנרוקו.
 
==רקע==