התיאטרון הרומי בטבריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
* השלב הראשון - מתוארך לראשית [[המאה ה-1]] לספירה, שלב הקמת העיר. קוטרו של התיאטרון היה 78 מטר ורוחבו 40 מטר. מערכת המושבים הורכבה משלושה גושים, התחתון נבנה ישירות על הסלע. המושבים פנו צפונה, כך שהשמש הייתה בגבם של הצופים. הגושים האמצעי והעליון נבנו על מסדרונות מקורים היקפיים שיצרו מעבר היקפי ששימש לכניסת הצופים לתיאטרון, גושים אלה לא השתמרו. התיאטרון כלל גם במה ו[[אורכסטרה]] והוא הכיל בין 6,000-5,000 מקומות ישיבה. שלב זה [[תיארוך|תוארך]] על סמך כלי החרס והמטבעות שנמצאו בו.
* השלב השני - מתוארך למחצית הראשונה של [[המאה ה-2]]. לאחר שחלקו המזרחי שקע, עבר התיאטרון שיפוץ מסיבי. בשלב זה נעשתה התאמה של האורכסטרה כדי שתוכל לשמש כזירה של [[אמפיתיאטרון]]. היא רוצפה מחדש והוקפה מעקה אבן גיר ברוחב 20 ס"מ. קיר חזית הבמה מהשלב הראשון פורק ובמקומו נבנה קיר שהשתמר וניתן לראותו באתר. הקיר בנוי [[אבן גזית|אבני גזית]] בגובה 1.1 מטר. הבמה בגובה 1.1 מטר מעל מפלס רצפת האורכסטרה, הייתה בעומק 6 מטר וברוחב 30 מטר.
* השלב השלישי - מתוארך לסוף [[המאה ה-4]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]]. בשלב זה בוטלו המושבים העליונים שהתמוטטו, ונעשו שינויים נוספים באזור הבמה שנישא לגובה של קומה אחת. במרכז גוש המושבים התחתון שרק הוא שרד נבנתה [[טריבונה]] עם מדרגות מיוחדות שנבנו מהאורכסטרה.
 
התיאטרון היה בשימוש כנראה עד סוף המאה ה-5, ולאחר מכן ניטש. המבנה כוסה ב[[סחף]] והוא נהרס ב[[רעידת אדמה]] שארעה ב-[[18 בינואר]] שנת [[749]] שנקראשנקראה [[רעש שביעית]].
 
==השכונה העבאסית והפאטמימית==