הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 335:
מאז סיום מלחמת העולם השנייה ועד היום, קיים ויכוח על הנחיצות והלגיטימיות של הפצצת [[הירושימה]] ו[[נגסאקי]] בנשק אטומי. רבים מבקרים את ההפצצות ורואים בהן [[פשע מלחמה]] בעוד אחרים רואים בהן כורח צבאי ומדיני. במוקד הוויכוח עומדת השאלה האם הטלת הפצצות הייתה חיונית לצורך הסכמתה של יפן להיכנע לפי התנאים שהציבה לה ארצות הברית.{{הערה|Samuel J. Walker, "Recent Literature on Truman's Atomic Bomb Decision: A Search for Middle Ground", ''Diplomatic History'' 29 no.2.}}
מבקריה של התקיפה טוענים כי המלחמה נגד יפן כבר הוכרעה למעשה בטרם הטלת הפצצות ותבוסתה הייתה מובטחת. חוקרים אלה גורסים כי המשך ההפצות האוויריות על יפן בשילוב הידוק המצור הימי על המדינה היה מביא לכניעתה של יפן בתוך חודשים ספורים. לכן הם גורסים כי הטלת פצצות האטום לא הייתה מוצדקת. אחרים טוענים כי על האמריקאים הייתה חובה לנסות להרתיע את היפנים על ידי הטלת הפצצה על שטח בלתי מאויש, בטרם ישתמשו בה נגד [[אוכלוסייה אזרחית]]{{הערה|Giangreco, ''Hell to Pay: Operation Downfall and the Invasion of Japan 1945–1947'', 121-124.}} (רעיון כזה עלה במהלך דיוני ועדת הביניים אך הוועדה דחתה אותו). רבים ממבקרי ההפצצה מאמינים כי החלטת ארצות הברית הושפעה ממניעים אחרים כגון בדיקת השפעות הנשק הגרעיני, נקמה על [[המתקפה על פרל הארבור|המתקפה היפנית על פרל הארבור]] או הצדקת השקעת כספים רבים ב[[פרויקט מנהטן]]. בשיח האקדמי בולטת במיוחד עמדתם של ההיסטוריונים הרוויזיוניסטיים ובראשם [[גאר אלפרוביץ']], על כך שהטלת הפצצות נבעה מרצונה של ארצות הברית להפגין עוצמה מול ברית המועצות.{{הערה|התזה של אלפרוביץ' הוצגה בהרחבה בספרו: "Atomic Diplomacy: Hiroshima and Potsdam"|שם=hebrewRTL-atomicDiplo}} התיזה של אלפרוביץ התקבלה בקרב חוקרים יפנים רבים והיא נלמדת בצורה נרחבת באוניברסיטאות ובבתי הספר במדינה.{{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|Asada, ''Culture Shock and Japanese-American Relations'', 177-178.}} קיימת סברה כי גם סטלין האמין כי השימוש בנשק גרעיני על
בתגובה לביקורת, טענו מקבלי ההחלטות בארצות הברית, ותומכיהם, כי הטלת פצצות האטום הייתה מהלך הכרחי שנועד להביא לסיום מהיר של המלחמה נגד יפן. הנשיא [[הארי טרומן|טרומן]] טען שהפצצה הוטלה על מנת למנוע את מותם של מיליון חיילים אמריקאים במלחמה הנואשת שהיו היפנים מנהלים על מנת למנוע את כיבוש מולדתם. מזכיר המלחמה של ארצות הברית, הנרי סטימסון, טען כי פלישה אמריקאית ליפן הייתה גורמת להארכת המלחמה בשנה נוספת לפחות דבר שהיה מביא לאבידות גדולות בהרבה לשני הצדדים מהאבידות שנגרמו בהטלת שתי פצצות האטום. סטימסון גרס כי רק ההלם שנגרם ליפנים מהטלת פצצות האטום ללא אזהרה מוקדמת והפחד מפני פצצות אטום נוספות, היה יכול להביא לכניעתה ללא תנאי של יפן.{{הערה|Bernstein and Matusow, ''The Truman Administration'', 31-39.}} [[וינסטון צ'רצ'יל]], [[ראש ממשלת בריטניה]] בזמן מלחמת העולם השנייה, אמר כי הפצצה, שההתמודדות איתה היא למעלה מכוחותיה של אומה, יכולה הייתה לשמש מוצא של כבוד ליפנים להיכנע מבלי לחוש תחושת חרפה.{{ביאור|חיזוק מסוים לעמדה זו ניתן למצוא בדבריו של [[יונאי מיצומאסה]], שר הימייה של יפן. באחת מפגישותיו עם הקיסר הירוהיטו, ערב כניעת יפן, אמר יונאי: "...פצצות האטום והכרזת המלחמה של ברית המועצות הן במובן מסוים מתנה משמיים. בדרך זו לא נצטרך להגיד שסיימנו את המלחמה בגלל בעיות פנים-מדיניות."}} תומכי ההפצצה טוענים כי הטלת הפצצה על שטח ריק לא הייתה מביאה לסיום המלחמה שכן היפנים לא נכנעו גם אחרי השמדת הירושימה, והצמרת הצבאית סירבה להיכנע גם אחרי הפצצה שהוטלה על [[נגסאקי]], ושינתה דעתה רק בהתערבות הקיסר [[הירוהיטו]]. בעלי עמדה זו רואים את הכניעה כקשורה בהכרה היפנית כי הפצצת הירושימה אינה מאורע מבודד וחד פעמי ושאי כניעה תביא להמשך הרס יפן באמצעות נשק גרעיני.
| |||