אקספרס של חצות – הבדלי גרסאות

לקראת תום תקופת המאסר לה נידון הייז, זוכה התביעה בערעור על עונשו בבית הדין הגבוה, וזה גוזר על הייז תקופת מאסר של לא פחות מ-30 שנה. הייז אינו זוכה למשפט הוגן, ונראה כי מערכת המשפט בטורקיה רוצה את הייז כ[[שעיר לעזאזל (חברה)|שעיר לעזאזל]] [[משפט ראווה|במשפט הראווה הזה]], כדי להוכיח לעולם שהיא נלחמת בנגע הסמים. חלק גדול מהמשפט, כמו גם דיון המעצר שקדם לו, מתנהלים בשפה הטורקית, אשר אותה הוא אינו מבין (ואינה מתורגמת גם לצופי הסרט). בנוסף לכל צרותיו של הייז, סניגורו הטורקי התגלה כנוכל ורמאי. במהלך תקופת המאסר חווה הייז התעללות פיזית ונפשית קשה מצד הסוהרים.

 

 

בעקבות המעשה נשלח הייז לאגף חולי הנפש בכלא. שם, חמש שנים לאחר תחילת מאסרו, כשמצבו הנפשי הידרדר מאוד, ולאחר שכבר איבד צלם אנוש, מתכנן הייז בריחה נוספת, הפעם תוך כדי [[מתן שוחד]] לסוהר הראשי, חמידו ([[פול ל. סמית']]), כדי שיוציא אותו מהאגף לחולי נפש וישלח אותו לעבודות בחדר החולים של בית הסוהר - שם יהיה לו הרבה יותר קל לברוח. הסוהר לוקח את הייז למלתחות של הסגל ומנסה לאנוס אותו אך זה הורג אותו. הייז מנצל את ההזדמנות ומנסה להמלט מהכלא כשהוא לובש את בגדיו של הסוהר המת.

[[קטגוריה:לקות נפשית באמנות]]

[[קטגוריה:סרטי 1978]]

[[קטגוריה:סרטי דרמה אמריקאיים]]

[[קטגוריה:סרטי בית סוהר]]

[[קטגוריה:סרטים מבוססי ספרים]]

[[קטגוריה:סרטי סמים]]

[[קטגוריה:סרטים זוכי גלובוס הזהב - התסריט הטוב ביותר]]

[[קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב - הפסקול המקורי הטוב]]