הקונגרס הציוני העולמי – הבדלי גרסאות

לאחר הקמת מדינת [[ישראל]] פחתה בהרבה השפעתם של הקונגרסים הציוניים. הם הועברו ל[[ירושלים]] ומתכנסים אחת לקדנציה ב[[בנייני האומה]] למשך 3 ימים. הקונגרס הראשון בירושלים לאחר הקמת המדינה נפתח ב-[[1951]] (הקונגרס ה-23 במניין הכולל). הקונגרסים עמדו בסימן דאגה ל[[ביטחון לאומי|ביטחון]] ישראל וקליטת ה[[עלייה לארץ ישראל|עלייה]], פתיחת שערי [[ברית המועצות]] לעלייה, הצלת יהדות התפוצות מ[[התבוללות]] ועוד. יושבי ראש הקונגרסים בשלושים השנים האחרונות הם יושבי ראש [[הסוכנות היהודית]].

 

==== הרכב הקונגרס ====

חוקת ההסתדרות הציונית העולמית קובעת שמספר צירי הקונגרס מטעם הבריתות העולמיות הלוקחות חלק בבחירות לקונגרס הציוני, מלבד אלה הנבחרים לפי רשימות עולמיות וצירים מטעם הארגונים היהודיים הבין ארציים, לא יעלה על 500. הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית רשאי להחליט, לא יאוחר משנה לפני כינוס הקונגרס, להגדיל את המספר ב–5% לכל היתר, כך שמספר הצירים מקבוצה זו יגיע עד ל-525. מספר צירי הקונגרס מחולק כדלקמן: ישראל 38% (190 צירים), ארצות הברית 29% (145 צירים), ויתר ארצות התפוצה 33% (165 צירים){{הערה|[http://www.wzo.org.il/%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99 הרכב הקונגרס הציוני העולמי], אתר ההסתדרות הציונית העולמית}}.

 

הצירים מישראל נבחרים על-פי מפתח תוצאות [[הבחירות לכנסת]], כאשר בפועל רוב ה[[מפלגה|מפלגות]] בישראל ממנות לתפקיד חברי הקונגרס נציגים זוטרים.

==נשיאי הקונגרסים הציוניים==

*[[בנימין זאב הרצל]] - מ[[הקונגרס הציוני הראשון|הקונגרס הראשון]] (1897) עד [[הקונגרס הציוני השישי|השישי]] (1903).