הר סיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hoshen (שיחה | תרומות)
←‏הר סיני במקרא: תיקנתי טעות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ ביטול קישור מדף לעצמו#
שורה 7:
"הר סיני", המכונה גם "חורב", הוא שמו של אזור ההרים אליו הגיעו, על פי המסורת, ה[[שבטי ישראל|עברים]] הקדמונים בחודש השלישי לאחר [[יציאת מצרים]]. בו הם הקימו מחנה למשך כשנה. המסע המפותל מ[[ים סוף]] לנקודה זו, נמשך לאורך כ-240 ק"מ{{דרושה הבהרה}}. שני הפרקים האחרונים של ספר שמות, יחד עם [[ספר ויקרא]] ו[[ספר במדבר]] פרקים {{תנ"ך|במדבר|א|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|במדבר|יא|קצר=כן|ללא=ספר}}, כוללים את תיאור האירועים שקרו בזמן שהעברים שהו במקום. על פי המסופר שם, מ[[רפידים]] הלכו בני ישראל לכיוון ואדי סולף וואדי א-שייח' לתוך מישור א-רח'ה, "מדבר סיני", ושם חנו "מול ההר".
 
לפי המסופר ב[[מקרא]], [[הר סיני]] ממוקם בין מדבריות [[מדבר צין|צין]] ו[[מדבר פארן|פארן]], וכן בין ארץ [[עמלק]] לארץ [[מדין]]. כאשר שהו בני ישראל ב[[קדש (מדבר צין)|קדש]], סוּפר במקרא, שקדש היא במדבר פארן,{{הערה|במדבר י"ג, כ"ו.}} אך במקום אחר צוין כי היא שוכנת במדבר צין.{{הערה|במדבר כ', א': כז, י"ד: ל"ג, ל"ו}} מיקומם של שני מדבריות אלו והיחס ביניהם לא ידוע באופן, שאפשר לקבוע את מקומם המדויק, אם כי גבולותיהם מוגדרים יותר בתנ"ך.{{הערה|[[מנשה הראל]], מדבר צין, '''בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך ט"ו''', חוברת ד' (מ"ג), ירושלים, מוסד ביאליק, (אלול תש"ל), ע"מ 459.}}
 
לפי הסיפור המקראי, במהלך חנייתם בהר עברו בני ישראל חוויה דתית עמוקה. לאחר מתן תורה, הם הפכו לעם שהתחייב ל[[אלוהים]]. בחודש השני של השנה השנייה לאחר יציאת מצרים, המשיכו במסעם וצעדו קדימה בסדר מוגדר. לאחר מהלך שלושה ימים הגיעו ל"מדבר פארן", ושם קבעו את תחנתם הבאה. אז התאווה העם לבשר, ודרש ממשה לספק להם בשר. העם אכן קיבל את מבוקשו, אולם אלוהים כעס על מקרה זה והכה אותם באש בקצה המחנה. משה קרא למקום ההוא תַּבְעֵרָה. המסע מסיני לגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]] לקדש (בערך 240 ק"מ נוספים){{דרושה הבהרה}} ארך כשנה.