אאכן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
בתעודות היסטוריות שונות מוזכר יהודי בשם יצחק שבשנת [[802]] ליווה את שגריר הקיסר קארל הגדול אל [[הארון א-רשיד]]. באותה תקופה הייתה התיישבות יהודית דלה בפאתי העיר.
 
בבתחילת [[המאה ה-9|מאה ה-9]] הזמין המלך קארל סוחרים יהודים להתיישב באזור שלטונו, והמקום הראשון היה עיר המלוכה אאכן{{הערה|1=[http://he.shvoong.com/humanities/history/1964832-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%94/ על ראשית ההתיישבות בגרמניה] תקציר באתר שוונג}}.
 
ב[[גזירות תתנ"ו|מאורעות תתנ"ו]], בעת מסע הצלב הראשון, ניצלה עיר זו מהפרעות, והבישוף של אאכן, שתיאוריו מקובלים בדרך כלל על היסטוריונים, תיאר את הרצחהרציחות כפעולה של אספסוף אשר פעל ממניעי שנאה שאינהשאינם לפיבהכרח קשורים לאדיקות הדתית דתם{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=kOJXTRtKI04C&dq=%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A3+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%90%D7%9B%D7%9F&source=gbs_navlinks_s הספר אנטישמיות ושנאת ישראל] עמוד 81 על הבישוף של אאכן. הספר באתר הספרים המקוון של גוגל.}}.
 
לפי תעודות עתיקות מהעיר, בשנת [[1349]] הוחלט על גבאי קהילה בשם יוליש, וב-[[1629]] גורשו היהודים מאאכן. הדבר גרם להפסד ניכר בגביית מיסים, ועשר שנים אחר כך הוחזרו בניגוד לדעת ועד העיר. ב-[[1777]] נכללו ענייניהם של הקהילה היהודית בתקנות העיר. רק ב-[[1823]] הורשו לקבור את מתיהם בבית קברות סמוך לעיר. ב-[[1847]] קיבלו מעמד אזרחי במסגרת הממלכה הפרוסית.