גל הירש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 59:
לאוגדה היה תפקיד מרכזי במלחמת לבנון השנייה. [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב]], שהובילה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה, התרחשה בגזרה (המערבית) שהייתה באחריותו של הירש. בעיצומה של המלחמה גברה הביקורת על הירש לאחר ש[[ערוץ 10]] שידר כתבה שבה הופיע מפקד [[חטיבה 7]] [[אמנון אשל]], ששירת תחת פיקודו, ובה מתח ביקורת על תפקודו של הירש. הירש ספג ביקורת גם על כך שאמר שכוחות צה"ל שולטים על [[בינת ג'בייל]], ערב ה[[קרב בינת ג'בייל|קרב הקשה]] בעיירה שבו נהרגו שמונה מחיילי [[חטיבת גולני]].{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|גרסת גל הירש למלחמת לבנון השנייה|1.1271163|15 ביולי 2009}}}} במהלך המלחמה כבשה אוגדתו את אזור [[קרב מארון א-ראס|מרון א-ראס]]{{הערה|{{nrg|עמיר רפפורט|הלילה בו נשלפו הסכינים|646/996|16 באוקטובר 2007||1|1}}.}} ובהמשך לחמה בבינת ג'בייל, כבשה את ג'בל עמל ופעלה באזור החוף (ראס ביאדה{{הערה|{{ynet|[[נחום ברנע]]|יומן מלחמה|3813419|9 בדצמבר 2009|}}.}}) דרומית ל[[צור]] ובאזור העיר [[תבנין]].
 
זמן קצר לאחר המלחמה החליט ה[[רמטכ"ל]] [[דן חלוץ]] על מינויו של הירש לראש החטיבה האסטרטגית ב[[אגף התכנון]]. אך ערב פרסום תחקיר [[ועדת אלמוג]], בראשות אלוף במיל' [[דורון אלמוג]], החליט הירש ב[[דצמבר]] [[2006]] להתפטר מתפקידו.{{הערה|{{nrg|[[עפר שלח]]|פוסט טראומה: מה למדנו ממלחמת לבנון השנייה?|257/817|9 ביולי 2011||1|2}}.}} אלמוג המליץ להדיח את הירש מתפקידו בעקבות אירוע החטיפה, והאשימו שלא נערך כראוי לאפשרות החטיפה.{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|רמטכ"ל ליום אחד|1.1558544|17 בנובמבר 2006}}.}} מסקנות אלה לא התקבלו על ידי צוות אלופים בראשות הרמטכ"ל שביצעו שימוע לתא"ל הירש טרם שסיים את תפקידו באוגדה. תוצאות השימוע קבעו כי בדו"ח ועדת אלמוג "לא ניתן ביטוי של ממש לאותם אילוצים קשים ששררו בגזרה" (מתוך ספרו של הירש). תוצאות השימוע ביטלו בעצם את מסקנות וועדת אלמוג אך בכל זאת הוחלט למנוע ממנו להתמנות לתפקיד פיקודי. בספרו של הירש מצוין כי מסמך סיכום השימוע לא אושר לפרסום עד עצם היום הזה והוא מסווג כסודי ביותר.
מסקנתם העיקרית של חברי ועדת אלמוג הייתה כי ניתן היה למנוע את חטיפתם של רס"ל (מיל') [[אהוד גולדווסר]] וסמ"ר (מיל') [[אלדד רגב]], כיוון שהאוגדה והכוחות שפעלו בגזרה היו אמורים להיות יותר ערניים ועם התייחסות מבצעית שונה לחלוטין ממה שהתרחש בפועל, עקב נחיתותו הטופוגרפית של הציר בו נחטפו. הטענה המרכזית של ועדת אלמוג הייתה שלו נקטה האוגדה ב"קו דיווח 105" בהערכות מבצעית שונה, ניתן היה למנוע את התוצאות הקשות. בהמשך ישיר לדברים אלה, הצביעו חברי הוועדה על התפיסה השגויה שהתקיימה באוגדה לפיה לפני כל התארגנות חזבאללה לבצע פיגוע – בדגש על חטיפה – תבוא התרעה מודיעינית מקדימה. בהקשר לזאת הצביעה הוועדה על ממצאי תחקיר אלוף (מיל') [[יוסי פלד]] בו נקבע במפורש כי פעולות [[ביטחון שוטף]] (בט"ש), מבוססות במהותן על עשייה ללא מודיעין. לפיכך, לא קבלה ועדת אלמוג את הטענה לפיה הגורם המרכזי לתוצאות האירוע שהתרחש ב-12 ביולי 2006 בקו דיווח 105 היה כשל בהעברת ההתרעה המודיעינית למפקדת האוגדה.
לאור כל הנ"ל ובדומה למסקנות התחקיר המוקדם שערך תא"ל אבי אשכנזי, הצביעו גם חברי ועדת אלמוג על כשלים בתפקוד עוצבת הגליל ומפקדים בכירים בה תוך שהם קובעים שהחטיפה נבעה מתוך כשל מקצועי ומנהיגותי חריף ביותר ברמת האוגדה והעומד בראשה.
מסקנות אלה לא התקבלו על ידי צוות אלופים בראשות הרמטכ"ל שביצעו שימוע לתא"ל הירש טרם שסיים את תפקידו באוגדה. תוצאות השימוע קבעו כי בדו"ח ועדת אלמוג "לא ניתן ביטוי של ממש לאותם אילוצים קשים ששררו בגזרה" (מתוך ספרו של הירש). תוצאות השימוע ביטלו בעצם את מסקנות וועדת אלמוג אך בכל זאת הוחלט למנוע ממנו להתמנות לתפקיד פיקודי. בספרו של הירש מצוין כי מסמך סיכום השימוע לא אושר לפרסום עד עצם היום הזה והוא מסווג כסודי ביותר.
 
חברי [[ועדת וינוגרד]] קבעו כי "תא"ל גל הירש ראה לנכון ליזום תפיסה מבצעית מעודכנת לאיום החטיפה וזו מצאה ביטויה בפקודה מפורטת שמהותה מניעה ושיבוש של חטיפה" עם זאת הוועדה קבעה כי "בפועל, מרכיבי הפקודה והתובנות שעמדו מאחוריה לא מומשו ברובם בשטח". בעניין תפקוד האוגדה בקרב בינת ג'בייל קבעה הוועדה כי "הפעלת כוחות האוגדה, גם על פי דברי מפקדה, תא"ל גל הירש, הייתה לא החלטית ולא ברורה. היא גרמה לאי מיצוי הכוחות, ולתחושות קשות בקרב המפקדים, עקב השינויים התכופים...נוהל הקרב היה חפוז מאוד ההכנות לקרב התמקדו בעיקר באיסוף הכוחות ובבעיות הלוגיסטיות. למפקדי כוחות המשנה לא היה מספיק זמן להוריד פקודות לכוחותיהם ולא לתדרכם. לקרב לא קדמה הכנה רצינית ומעמיקה".{{הערה|שם=וינוגרד|[http://www.nrg.co.il/images/news/doah.pdf דוח ועדת וינוגרד – הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006], באתר [[nrg]], סעיפים 71–73.}} הוועדה מתחה ביקורת גם על ניסוח הפקודות של הירש "שפתו של מפקד האוגדה הייתה יצירתית. היו שתיארו אותה כפיוטית" אך מקוריות זו הקשתה על פקודים של הירש לתרגם את דבריו לשפה צבאית-מבצעית, כדוגמה לניסוחים מעורפלים הביאה הוועדה את הדרך בה תיאר את הרעיון המבצעי האוגדתי: {{ציטוט|תוכן = הדגמה מערכתית על העיירה בנת ג'ביל תוך נטרול, לכידת וכליאת המרחב, פירוקה השיטתי על ידי התנפלות נחילית סימולטנית ורב-ממדית...הסתננות רחבת היקף בחתימה נמוכה (ענן צרעות), התנפלות, התייצבות מהירה על השטחים השולטים ויצירת מגע קטלני עם השטחים הבנויים (נחילים) תוך יצירת הלם ומורא, הקפאת מרחב הפעולה ומעבר לשלטנות תוך פירוק מרחבי שיטתי של תשתיות אויב{{הערה|[http://www.nrg.co.il/images/news/doah.pdf דוח ועדת וינוגרד - הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006], באתר nrg, סעיפים 65–66.}}}}