שחרור על-תנאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעתים, \1וועד\2
שורה 63:
על היקף 'הסיכון הצפוי משחרור הנדון' כתבה השופטת [[אסתר חיות]]:{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/490/103/r03/08103490.r03.htm רע"ב 10349/08 מ"י נ' גנאמה ואח'], פסק דין של השופטת חיות}}
:"אין להוציא מכלל אפשרות כי "הסיכון" שבו מדבר סעיף 19(א) הנ"ל ילבש, למשל, צורה של חשש להתדרדרות נפשית קשה של נפגע העבירה או בני משפחתו כתוצאה מן השחרור על תנאי. ודוק - הסעיף אינו מדבר בהקשר זה על הסיכון הצפוי מידי הנידון אם ישוחרר אלא על הסיכון הצפוי "משחרור הנידון", דהיינו על מצב של סיכון העלול להיווצר כתוצאה מן השחרור ולאו דווקא מידיו שלו."
 
====יכולת פיקוח====
השופט [[אליקים רובינשטיין]] כתב{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/11/170/009/t03/11009170.t03.htm רע"ב 917/11]}}:
:"השכל הישר מורנו, שהקשיים בפיקוח על תושבי חוץ צריכים להוות שיקול בכל הנוגע לשחרורם המוקדם, בפרט כאשר מדובר בתושב ... המשוחרר חזרה למקום הפשע, והדברים בהירים כשמש בצהרי יום. ואולם, ... אין מדיניות כללית זאת יכולה להיות חזות הכל, וראוי לבדוק כל אדם לעניינו."
 
בפועל, במקרים רבים נמנעת מאסירים תושבי השטחים שחרור מוקדם{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/13/490/048/z03/13048490.z03.htm רע"ב 4849/13]}}. בקשה להתחשב בעובדה זאת בעת מתן גזר הדין נדחתה על ידי בית המשפט העליון{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/14/730/057/g10/14057730.g10.htm ע"פ 5773/14]}}.
 
====חרטה====