ג'ני לבל – הבדלי גרסאות

[[קובץ:ג'ני לבל.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ג'ני לבל{{ש}}{{תמונה להחלפה}}]]

 

==ביוגרפיה==

ג'ני נולדה בעיירה [[אלכסינאץ]] (Aleksinac) שב[[מחוז נישאבה]] (Nišava) ב[[סרביה]] לאנה ולאון, מהנדס ו[[לויטננט קולונל]] ב[[כוחות מילואים|מילואים]]. אמה נשלחה ל[[מחנה הריכוז סיימישטה]] ושם מצאה את מותה ב[[משאית גז]]. אביה [[שבוי|נשבה]] על ידי ה[[ורמאכט|גרמנים]]. אחיה, הצטרף לכוחות ה[[פרטיזנים]] לאחר שהות ב[[מחנה הריכוז ראב]].

 

עם שובה לבלגרד סיימה לבל [[בית ספר תיכון]] ובהמשך, למדה [[משפטים]], [[דיפלומטיה]] ו[[עיתונאות]] ב[[אוניברסיטת בלגרד]]. במקביל היא עבדה בעיתון "פוליטיקה", אך אחד מעמיתיה לעבודה שחשק במשרתה הפליל אותה כשסיפרה בדיחה תמימה על [[המרשל טיטו]]. בשל כך נכלאה במשך שנתיים וחצי ב[[גולאג]] היוגוסלבי [[גולי אוטוק]] (Goli Otok). בעקבות תקופה זו, הסופר היוגוסלבי [[דנילו קיש]] ערך ראיון עמה ועם אסירה-לשעבר יהודיה נוספת, אווה פאניץ'{{הערה|1={{הארץ|ורד לוי-ברזילי|בחירתה של אווה|1.894396|8 ביולי 2003}}}}, ב-[[1989]] בישראל, בשם "Goli Život".

בספטמבר [[1954]], לאחר שלוש שנים שבהן סירבו השלטונות לאפשר לה לצאת מן המדינה, עלתה לבל לישראל. היא למדה בבית הספר להכשרת [[טכנאי רנטגן]] ב[[חיפה]], ולאחר מכן עבדה שנים אחדות ב[[בית החולים פוריה]]. מאוחר יותר היא עבדה כ[[מרצה]] וניהלה את בית הספר ל[[רדיוגרפיה]] ב[[בית החולים איכילוב]].

 

 

==פרסומים בעברית==