ג'ני לבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([0-9])-\{\{כ\}\}([0-9]) +\1–\2)
מ ←‏פתיח: , ויקיזציה
שורה 1:
[[קובץ:ג'ני לבל.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ג'ני לבל{{ש}}{{תמונה להחלפה}}]]
'''ג'ני לבל''' (במקור: '''ז'ני לבל''' -, Ženi Lebl ,Жени Лебл; {{כ}}[[20 ביוני]] [[1927]] - [[20 באוקטובר]] [[2009]]) הייתה [[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת, [[מתרגם|מתרגמת]] ו[[היסטוריון|היסטוריונית]], חוקרת [[יהדות יוגוסלביה]] [[ישראלי]]ת ילידת [[סרביה]]. רנטגנאית[[טכנאי רנטגן|רנטגנ]]<nowiki/>אית במקצועה.
 
==ביוגרפיה==
ג'ני נולדה בעיירה [[אלכסינאץ]] (Aleksinac) שב[[מחוז נישאבה]] (Nišava) ב[[סרביה]] לאנה ולאון, מהנדס ו[[לויטננט קולונל]] ב[[כוחות מילואים|מילואים]]. אמה נשלחה ל[[מחנה הריכוז סיימישטה]] ושם מצאה את מותה ב[[משאית גז]]. אביה [[שבוי|נשבה]] על ידי ה[[ורמאכט|גרמנים]]. אחיה, הצטרף לכוחות ה[[פרטיזנים]] לאחר שהות ב[[מחנה הריכוז ראב]].
היא מצאה מקלט תחת שם בדוי בעיר [[ניש]]. היא הוסתרה אצל ילנה גלבשקי והשתיים עמלו על הדפסת פמפלטים פרטיזנים עד שהן נעצרו בפברואר [[1943]]. גלבשקי הוצאה להורג וג'ניולבל נשלחה ל[[גרמניה]] ונכלאה בבתי כלא ובמחנות ריכוז בעוד שאף אחד לא ידע על זהותה האמתית. ב-[[1945]] היא שוחררה מכלא ה[[גסטפו]] ב[[ברלין]] וחזרה ל[[בלגרד]].
 
עם שובה לבלגרד סיימה לבל [[בית ספר תיכון]] ובהמשך, למדה [[משפטים]], [[דיפלומטיה]] ו[[עיתונאות]] ב[[אוניברסיטת בלגרד]]. במקביל היא עבדה בעיתון "פוליטיקה", אך אחד מעמיתיה לעבודה שחשק במשרתה הפליל אותה כשסיפרה בדיחה תמימה על [[המרשל טיטו]]. בשל כך נכלאה במשך שנתיים וחצי ב[[גולאג]] היוגוסלבי [[גולי אוטוק]] (Goli Otok). בעקבות תקופה זו, הסופר היוגוסלבי [[דנילו קיש]] ערך ראיון עמה ועם אסירה-לשעבר יהודיה נוספת, אווה פאניץ'{{הערה|1={{הארץ|ורד לוי-ברזילי|בחירתה של אווה|1.894396|8 ביולי 2003}}}}, ב-[[1989]] בישראל, בשם "Goli Život".
שורה 10:
בספטמבר [[1954]], לאחר שלוש שנים שבהן סירבו השלטונות לאפשר לה לצאת מן המדינה, עלתה לבל לישראל. היא למדה בבית הספר להכשרת [[טכנאי רנטגן]] ב[[חיפה]], ולאחר מכן עבדה שנים אחדות ב[[בית החולים פוריה]]. מאוחר יותר היא עבדה כ[[מרצה]] וניהלה את בית הספר ל[[רדיוגרפיה]] ב[[בית החולים איכילוב]].
 
לצד זאת לבל, חקרה לבל את תולדות יהודי יוגוסלביה וכתבה עשרות ספרים ומאמרים ב[[עברית]] וב[[סרבו-קרואטית]]. על מחקרה ההיסטורי היא זכתה ב-26 פרסים בתחרויות אנונימיות של [[איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה]]. חלק ממחקרה נעשה במסגרת פעילות [[התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר]] והיא שימשה כעורכת בטאון ההתאחדות. לבל גם עסקה בתרגום [[ספרות עברית]] לסרבו-קרואטית, תרגומיה פורסמו בכתבי-עת ספרותיים בארצות יוגוסלביה לשעבר.
 
==פרסומים בעברית==