הדלקת נרות חנוכה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 19930033 של 37.142.210.186 (שיחה) |
שחזור לגרסה 19865070 מאת טבעת-זרם |
||
שורה 7:
==מקור המצווה==
{{ערך מורחב|ערך=[[חנוכה#רקע היסטורי|חנוכה - רקע היסטורי]]}}
מקור הדלקת הנרות בחנוכה הוא ב[[תלמוד]], זכר למאורע שקרה ב־[[167 לפנה"ס]] שבו ניצחו [[חשמונאים|בית חשמונאי]] את היוונים, טיהרו את ה[[בית המקדש|מקדש]] והדליקו באורח ניסי, מפך שמן קטן את מנורת המקדש במשך שמונה ימים, עד שכתשו שמן זית חדש בטהרה{{הערה|{{רמב"ם||מגילה וחנוכה|ג|ב}}.}}.
את מצוות נר חנוכה כיוונו מתקניה ל[[פרסום הנס]] שאירע בחנוכה, או בכינוי [[ארמית|הארמי]] "פרסומי ניסא". פרטי המצווה ותנאיה מכוונים אל מטרה זו - הדלקת נר המאיר כלפי רשות הרבים באור בהיר אך מובחן, ובשעות בהן מצויים אנשים ברחוב. מי שלא יכול להדליק באופן זה, מדליק בפני אנשי ביתו. ה[[רמב"ם]] מתבטא ביחס למצווה זו באופן לא רגיל: "מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו{{הערה|{{רמב"ם||מגילה וחנוכה|ד|יב|ללא=שם}}.}}".
לפי מנהג קדום, מתקופת הראשונים, יש להדליק נר חנוכה גם ב[[בית כנסת|בתי כנסת]], כדי לפרסם את הנס. מצווה זו היא משנית לעומת ההדלקה בבית ואין יוצאים בה ידי חובה; כלומר, גם מי שמדליק בבית הכנסת צריך להדליק שוב בביתו. בבית הכנסת מדליקים את הנרות בצד [[דרום]], זכר ל[[המנורה|מנורת המאור]] ב[[בית המקדש]] שעמדה בצד דרום. יש הסוברים, על סמך מנהג זה, שמצווה להדליק נרות בברכה גם במקומות ציבוריים אחרים; אולם לדעת רוב הפוסקים אין לברך על הדלקה במקומות אלה.
{{ציטוט|תוכן=אמר [[רב הונא]]: הרגיל בנר [חנוכה] – (הויין ליה) [זוכה ל]בנים [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]]|מקור={{בבלי|שבת|כג|ב}}|מרכאות=כן}}
| |||