מאיר שפיה – הבדלי גרסאות

בשנת [[1887]] רכשו פקידי הברון מסלים ח'ורי, אחד העשירים מערביי [[חיפה]], שטח של 8,500 דונם. על שטח זה תכננו להקים יישוב חקלאי ובנתיים דאגו לעבד את האדמות. ב-[[1889]] הגיעו עשרה צעירים מזכרון יעקב והתיישבו בבית הבעלים הקודם, ליד כפר [[אריסות|אריסים]] בשם שוֵויה. בשנת [[1891]] הושלמה בניית הבתים הראשונים, בתים בני קומה אחת שנבנו כולם לאורך רחוב אחד משני צדדיו. הבתים אוכלסו בחלוצים מחו"ל ובבוגרי בית ספר החקלאי של זכרון יעקב.{{הערה|1=מקור:'''רן אהרנסון''', עמ' 200}}. בנוסף לבתי המגורים נבנו בית פקידות בן שתי קומות ובית כנסת.

פקידות הברון החליטה לבנות במקום 16 יחידות דיור.{{הערה|1= 4 מהן ניתן לראות בכפר הנוער היום - מקור: '''דוד הכהן'''}} בשיא איכלוסה של המושבה לא היו בה יותר מ-24 משפחות שכללו 116 נפשות. לכל משק משפחתי הוקצב שטח של 300 דונם. בשטחיםעיקר הגידולים החקלאיים נזרעההיו [[תבואה]], ניטעו [[גפן|גפנים]] והוקצווגינות שטחים לניסוייםירק בגידוליםליד אחריםהבתים. את כרמי הגפנים של שפיה ניתן לראות בוואדי מילק. הענבים שנבצרו בשפיה הובלו ל[[יקב]] בזכרון יעקב. פקידי הברון הקימו בשפיה שדות לניסויים בחקלאות וכן משתלות [[שלחין]] גדולות. בחלקםחלקם הוקמו בעמק תות, היום נחל דליה בנתיב של ואדי מילק.