תלמוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 79.176.53.85 (שיחה) לעריכה האחרונה של 1Or |
|||
שורה 10:
{{ערך מורחב|ערכים=[[תלמוד בבלי]], [[תלמוד ירושלמי]]}}
שני מרכזי התורה שב[[ארץ ישראל]] ו[[בבל]] הצמיחו שני תלמודים: '''[[תלמוד בבלי]]''', שנוצר בישיבות בבל, ו'''[[תלמוד ירושלמי]]''', שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים,{{הערה|ולכן פעמים רבות אמוראי ארץ ישראל כ[[ריש לקיש]], [[רבי יוחנן]] וחכמים נוספים, מופיעים בתלמוד הבבלי, וכן להפך.}} הם שונים ב[[שפה|שפתם]], בהיקפם,{{הערה|בדרך כלל הסוגיות בירושלמי הם קצרות מאוד שנוגעות לעניין המדובר בלבד, ואילו הסוגיות בבבלי יכולות להתפרס על עמודים רבים, ולעתים יוצאות מהסוגיה המדוברת ועוברות לדון בסוגיות אחרות.}} בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות.
לאחר שנחתמו שני חיבורים אלה, הפך התלמוד הבבלי לספר הלימוד העיקרי שנלמד בתפוצות ישראל, ואך מעטים עסקו בתלמוד הירושלמי, שהשפעתו הייתה קטנה הרבה יותר (בעיקר באזורי [[יהדות אשכנז]] ו[[יהדות איטליה]]). בעקבות [[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]], התקבל תוכנו של התלמוד הבבלי כמחייב את כל תפוצות ישראל מבחינה הלכתית, כמעט ללא עוררין. הרמב"ם מנמק זאת בהקדמה למשנה תורה, "הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל".
שורה 28:
==לימוד גמרא==
לימוד
ה[[רמב"ם]] היה מודע לקושי בלימוד התלמוד, והתייחס ללימודו כדבר הדורש "דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך".{{הערה|הקדמה ל[[משנה תורה]], מסירת תורה שבעל פה, ל"ט.}} על כן מטרת ספרו, [[משנה תורה]], הייתה להגיש ללומדים ספר הלכה מקיף שיסכם את ההלכה למעשה, ובכך לייתר את לימוד התלמוד עצמו.{{הערה|בתקופת הרמב"ם נמתחה עליו ביקורת מצד חכמי דורו על כך שבעצם כתיבת ספרו באה במטרה שאנשים יפסיקו ללמוד את התלמוד, ויתחילו ללמוד רק את 'משנה תורה'. לאחר שהרמב"ם ראה את הביקורת נגדו הוא הכחיש את הדברים בתוקף וטען שאין בכוונתו לייתר את לימוד התלמוד, אלא רק לבארו ולעזור ללומדו.}} באופן כללי, בתקופות ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] התעצב עולם ההלכה לפי התלמוד שהפך להיות ספר פסיקה שאין עליו עוררין, ונכתבו חיבורים רבים שעסקו בפסיקת הלכה על סמך התלמוד.
|