חיל הספר העבר-ירדני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עלי>עאלי
שורה 1:
[[קובץ:Trans jordan frontier force.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלושה מחיילי חיל הספר העבר ירדני וגמליהם ב"באר חכמי הקדם" ב[[בית לחם]], צולם על ידי [[מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית|צלמי המושבה האמריקאית]] ב[[שנות ה-30]]]]
'''חיל הסְפָר העֵבֶר-ירדני''' (ב[[אנגלית]]: '''Trans-Jordan Frontier Force''') היה יחידת [[ז'נדרמריה|זַ'נדַרמֶריה]] (כוח צבאי העוסק בפעילות [[שיטור]]), שפעלה בתקופת [[המנדט הבריטי]] והיוותה חלק מ"הגדודים הטריטוריאליים" של [[הצבא הבריטי]]. היחידה הוקמה על ידי שלטונות [[המנדט]] ב-[[1 באפריל]] [[1926]], לאחר פירוקן של שתי יחידות דומות שנקראו "[[הז'נדרמריה הבריטית]]" ו"[[המשטרה המעולה]]". עם הקמתה מנתה היחידה כ-800 לוחמים, והוגדרה כ[[גדוד]], אך במהלך שנות קיומה הורחבה והגיעה לסדר כוחות של למעלה מ-3,000 לוחמים. סגל הפיקוד הבכיר של היחידה היה בריטי, והלוחמים מן השורה היו [[ערבים]], ומיעוטם (כמה עשרות) [[יהודים]] (ע"ע [[החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני]]). תפקידה העיקרי של היחידה היה [[משמר גבול|שמירת גבולות]] [[עבר הירדן]], אך היא פעלה גם ב[[ארץ ישראל]], ובמיוחד בשמירה על [[גדר הצפון]]. היחידה פעלה אף במקומות שונים אחרים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] שבהם פעלו כוחות בריטים ב[[מלחמת העולם השנייה]], כמו למשל ב[[עיראק]] במהלך [[מרד רשיד עליעאלי אל-כילאני]]. כ"גדוד טריטוריאלי" הייתה היחידה מחויבת לשרת בכל מקום שאליו נשלחה, שלא כמו [[הלגיון הערבי]], שנחשב ליחידת ביטחון פנים בעבר הירדן. בפברואר [[1948]], לאחר קבלת ה[[עצמאות]] של [[ממלכת ירדן]] ולקראת יישום [[תוכנית החלוקה]], פורקה היחידה; מרבית חייליה עברו אל הלגיון הערבי, ונלחמו לצדו ב[[מלחמת העצמאות]].
 
==הרקע ליצירת החיל==
שורה 81:
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] החליטו השלטונות על הרחבה משמעותית של חיל הספר, והוא הוגדל באופן משמעותי (מסדר גודל של גדוד מוגבר, לסדר גודל של חטיבה מוקטנת. הכוח כלל כעת גדוד פרשים, גדוד ממוכן, יחידת משמר ניידת, וכן מערך לוגיסטי מוגדל.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = אורי קוסובסקי|שם = על המשמר: חיל הספר העבר ירדני כשומר גבול הצפון|כתב עת = עלי זית וחרב י"ד}}}} למערך לוגיסטי זה היה תפקיד חשוב במהלך המלחמה, כאשר סדנאות החיל בזרקא, בהן שירתו היהודים המעטים ששירתו בחיל, היו לסדנאות מרכזיות לטיפול בכלי הרכב הרבים של הצבא הבריטי שנעו במרחב שבין [[איראן]], [[עיראק]] ועבר הירדן. בתקופה זו התגבר מעט גיוס היהודים לחיל, ובשנת [[1942]] הם מנו כ-150 איש.{{הערה|1=אפרים ומנחם תלמי, '''לקסיקון ציוני''', ספרית מעריב, 1982, 164.}}
 
עם התקדמות המלחמה חל שינוי בתפיסת הבריטים באשר לתפקידי חיל הספר, והוא נתפס כיחידה צבאית לכל דבר. הכוח אורגן במסגרת [[חטיבה|חטיבתית]] שכללה גדוד ממוכן, גדוד פרשים, ויחידה נוספת לאבטחת הדרך בין [[בגדד]] ל[[חיפה]].{{הערה|1=[http://www.jwmww2.org/show_item.asp?levelId=58493&itemId=13&itemType=0&army_id=100045 חיל הספר העבר ירדני], באתר מוזיאון הלוחם היהודי}} במאי [[1941]] נשלחה פלוגה D של הגדוד הממוכן למערב [[עיראק]] לסייע בדיכוי [[מרד רשיד עליעאלי אל-כילאני]]. הפלוגה, בהנהגתו של הקצין הלא-בריטי הבכיר ביותר בחיל, שכרי אל-עאמורי, סירבה לחצות את הגבול אל עיראק.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = אורי קוסובסקי|שם = חיל הספר העבר-ירדני 1948-1926 עבודת גמר לתואר שני|מו"ל = אוניברסיטת חיפה|שנת הוצאה = 2007}}}} כתוצאה מכך פורקה הפלוגה. על פי עדויותיהם של יוצאי חיל הספר היהודים, הפנו החיילים הערבים בפלוגה את נשקיהם כלפי מפקדיהם הערבים.{{הערה|איתי גור, החיילים היהודים בחיל הספר העבר ירדני, עבודת גמר לתואר מוסמך, בהדרכת יואב גלבר, אוניברסיטת חיפה, 2001, עמ' 40}} יחידה אחרת, מהלגיון הערבי, השלימה את המשימה - תפיסת תחנת המשטרה בעיירה [[רוטבה]]. ביוני 1941 השתתפו אנשי החיל ב[[המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה|מבצע אקספורטר]], כיבוש [[סוריה]] ו[[לבנון]] מידי אנשי [[צרפת של וישי]]. במהלך המלחמה נשלחו אנשי החיל למשימות באזורים שונים. הם הוצבו במזרח סוריה (בסמוך לעיר [[דיר א-זור]] ובצפונה, בסמוך לגבול [[טורקיה]]. כמו כן, בשנת 1943 נשלחו מספר יחידות של הכוח לעיר [[בנדר עבאס]] שב[[איראן]], כדי לסייע במלחמה במגפת ה[[ארבה]] שפרצה שם..{{הערה|שם=הערה_ב}} לאות הכרה בשירותם, צעדה קבוצה מחיילי החיל במצעד יום הניצחון ב[[לונדון]] ביוני [[1946]].{{הערה|1={{PalPost||Soldiers, Polica and TJFF|1946/04/28|00305}}}}
 
==לאחר המלחמה==