ערביי ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הפניה לקישור מעודכן יותר
שורה 441:
עם פריצת האינתיפאדה השנייה ו[[אירועי אוקטובר 2000]] נפגע מצבם הכלכלי של ערביי ישראל בצורה משמעותית הן בשל הניתוק שבינם לבין היהודים, הן בשל צמצום במספר התיירים שהגיעו לישראל, הן בשל הניתוק מהשטחים והן בשל המיתון החמור שתקף את המשק הישראלי ופגע בהם במיוחד. החל מ־2004, החל מצבם הכלכלי להתאושש בשל הקלה בכל הפרמטרים הללו.
 
גם כיום, מצבם הכלכלי של ערביי ישראל איננו טוב, והוא גרוע ממצבם של היהודים. רמת הפיתוח הכלכלי עלתה מאוד בשנים האחרונות, אך עדיין קיים פער ניכר בהשוואה לכלל האוכלוסייה{{הערה|שם=קסירפיתוח|ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי, [https://drive.google.com/file/d/0B8ZCxlGIh1ghS1Y3NVpqcWZiSUU0B8ZCxlGIh1ghWTR4TGZuWks1YTQ/view "תמונת מצב פיתוח כלכלי: החברה הערבית, הדרוזית והצרקסית"], גבעת חביבה, דצמבר 2016.}}. רבים ממוקדי ה[[אבטלה]] בישראל הם יישובים ערביים וממוצע ההכנסות שלהם נמוך משמעותית מזה של היהודים (אם כי חלק מסוים מפער זה מוסבר במיעוט הנשים הערביות היוצאות לעבודה, תופעה שנובעת מסיבות תרבותיות ודתיות, השכלה נמוכה, רמת תשתיות תחבורתיות נמוכות, מחסור במקומות עבודה באזור). חלק נכבד מהאקדמאים הערביים נאלצים לעבוד בעבודה שאיננה הולמת את כישוריהם ובשכר נמוך. בעבר משרות רבות בשירות המדינה היו חסומות בפניהם (בעיקר משרות שתנאי הקבלה להן מחייבים רקע צבאי או סיווג ביטחוני). כמו כן עדיין יש קשיים בהשתלבות בתעסוקה בסקטור העסקי כיוון שמעסיקים יהודים נמנעים פעמים רבות מהעסקת ערבים. בנוסף לכל, שילובם בהיי-טק אחד מקטרי הצמיחה של המשק ועם פוטנציאל השתכרות גבוה, הוא חלקי מאוד.{{הערה|[[ניצה קסיר]], בנק ישראל, ״[http://diversityisrael.org.il/wp-content/uploads/hitech.pdf ההי-טק בישראל ותעסוקת ערביי ישראל]״, אתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2015}} השקעה בחסר של המדינה בתשתיות תחבורה לחיבור הפריפריה למרכז ובחינוך, יוצרת קושי לערבים שרובם גרים ביישובי הפריפריה להגיע ולעבוד במרכז הארץ. שיעור האבטלה בקרב ערביי ישראל עמד בשנת 2008 על 13.3%. בחברה הערבית, שהינה ברובה מסורתית, יש שיעור גבוה של נשים שאינן מועסקות. 82.9% מהנשים הערביות בישראל לא היו מועסקות בשנת 2009.{{הערה|ניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, "[http://diversityisrael.org.il/wp-content/uploads/israeliarabs.pdf תעסוקת ערביי ישראל]", אתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 18 בנובמבר 2015.{{ש}} ניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, "[http://diversityisrael.org.il/wp-content/uploads/%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F-%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8-2017.pdf מאפיינים תעסוקתיים של ערביי ישראל - מגמות השלכות ומדיניות]", הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2017}}.{{הערה|ערן ישיב וניצה (קלינר) קסיר, ״[https://docs.google.com/file/d/0B3Xw7SJbdi70dXQ3RFpsOHJna1k/edit נשים ערביות בשוק העבודה: מאפיינים וצעדי מדיניות]״, רבעון לכלכלה.}}
 
הרשויות המקומיות ברבים מהכפרים הערבים אינן מצליחות לקיים עצמן וזקוקות תכופות לתמיכה מהמדינה, זאת עקב ההכנסה הממוצעת הנמוכה של ערביי ישראל ושל שיעור גביית [[מס]] נמוך בכפרים הערביים. אחת התוצאות היא השקעה נמוכה בחינוך ביישובים הערביים הפוגעת בהשתלבותם של ערביי ישראל בכלכלה{{הערה|1=״[http://www.modelim.co.il/x/pdf/arabs.pdf על פי תוצאות מחקר בנושא ההשתלבות הכלכלית של ערביי ישראל שערכו יעקב שיינין וחן הרצוג ממודלים כלכליים.]״}}{{הערה|שם=קסירפיתוח}}.