המגזר הציבורי בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏רשות: קישורים פנימיים
ייחוד סעיף ל"הגדרות" (והעברת תכנים)-רשות היא רק מונח אחד במגזר הציבורי וחלק מהטקסט מתייחס ליחידת סמך; רשימת רשויות ציבוריות
שורה 2:
'''המגזר הציבורי''' הוא החלק של הפעילות ה[[כלכלה|כלכלית]] המתבצע על ידי הממשל - ממשל לאומי (כלומר ה[[ממשלה]] וגופים שבשליטתה), ממשל אזורי או [[שלטון מקומי]].
 
==רשותהגדרות==
===רקע===
 
[[ועדת זוסמן]] (1989) שדנה בשכר במגזר הציבורי עמדה על כך ש"אין הגדרה קבועה ויחידה לסקטור הציבורי, לא בחוק ולא בשימוש היומיומי". הגדרות שונות ניתנו למגזר הציבורי לעניינים שונים, החל מהגדרה מצומצמת הכוללת רק את השירות הממשלתי, דרך הגדרה הכוללת גם ארגונים אחרים המעסיקים עובדים בהתאם לחוקי שירות המדינה ועד להגדרה הרחבה הכוללת כל גוף הנשען באופן קבוע על תקציב ציבורי{{הערה|[http://www.mof.gov.il/Sachar/SalaryData/Pages/SalaryDataRules.aspx דו"ח זוסמן 1989], עמוד 21}}.
במנהל ציבורי בישראל, רשות היא יחידה ממשלתית, העוסקת ב[[רגולציה]] בתחום מסוים או בתפעול של [[שירות ציבורי]] מסוים. הרשות פועלת במסגרתו של [[משרד ממשלתי]], אך נהנית מעצמאות מסוימת, יחסית ליחידות הפועלות כחלק אינטגרלי של המשרד.
 
הפרדתן של פעילויות ממשלתיות מהמשרד הממשלתי לרשות משלהן נעשית בדרך כלל באמצעות [[חוק]] המורה על הקמת הרשות וקובע את סמכויותיה. תהליך זה מביא בהדרגה להקמתן של עוד ועוד רשויות. בחלק מהמקרים, של רשויות העוסקות בפעילות עסקית, הופכת הרשות (כולה או חלקה) במהלך השנים ל[[חברה ממשלתית]], ומתחרה בחברות פרטיות בתחום זה.
 
דוגמאות לרשויות העוסקות ברגולציה:
* [[רשות ניירות ערך]]: עוסקת בשמירת עניינו של ציבור המשקיעים ב[[נייר ערך|ניירות ערך]]. הרשות הוקמה ופועלת על פי [[חוק ניירות ערך]], התשכ"ח-1968.
* [[רשות ההגבלים העסקיים]]: אמונה על שמירת עקרונות ה[[תחרות|תחרותיות]] במשק במדינת ישראל. הוקמה בשנת [[1994]] על פי [[חוק ההגבלים העסקיים]].
* [[רשות החשמל]]: עוסקת בפיקוח על [[חברת החשמל לישראל]], קביעת תעריף החשמל, מתן רישיונות לייצור חשמל וכו'.
 
דוגמאות לרשויות תפעוליות:
* [[רשות השידור]]: רשת השידור הממלכתית של [[מדינת ישראל]]. פועלת מתוקף [[חוק רשות השידור]] שנחקק בשנת [[1965]] שמאפשר שידור ממלכתי. בשנת 2014 עבר חוק המורה על סגירתה של הרשות ופתיחתה מחדש.
* [[הרשות לפיתוח אמצעי לחימה]]: פעלה משנת [[1958]] כיחידת סמך של [[משרד הביטחון]], ועסקה בפיתוח [[אמצעי לחימה]]. בשנת 2002 הפכה לחברה ממשלתית בשם רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ.
* [[רשות הדואר]]: עסקה במתן שירותי [[דואר]]. הוקמה בשנת [[1986]] עם הפרדתה מ[[משרד התקשורת]]. בשנת [[2006]] הפכה לחברה ממשלתית בשם [[דואר ישראל]] בע"מ.
* [[רשות שדות התעופה]]: עוסקת בניהול ופיתוח שדות התעופה בישראל, לדוגמה [[נמל התעופה בן-גוריון]] ונמל התעופה העתידי [[נמל התעופה תמנע|תמנע]].
*
 
==היקף המגזר הציבורי==
 
[[ועדת זוסמן]] שדנה בשכר במגזר הציבורי עמדה על כך ש"אין הגדרה קבועה ויחידה לסקטור הציבורי, לא בחוק ולא בשימוש היומיומי". הגדרות שונות ניתנו למגזר הציבורי לעניינים שונים, החל מהגדרה מצומצמת הכוללת רק את השירות הממשלתי, דרך הגדרה הכוללת גם ארגונים אחרים המעסיקים עובדים בהתאם לחוקי שירות המדינה ועד להגדרה הרחבה הכוללת כל גוף הנשען באופן קבוע על תקציב ציבורי{{הערה|[http://www.mof.gov.il/Sachar/SalaryData/Pages/SalaryDataRules.aspx דו"ח זוסמן 1989], עמוד 21}}.
 
בישראל, חוקים שונים מכילים הגדרות שונות של המגזר הציבורי, אך באופן כללי הם כוללים את:
שורה 39 ⟵ 21:
*מוסדות ציבור שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות
 
גורמים רבים מבלבלים בין '''המגזר הציבורי''' הכפוף ישירות לממשלה, לבין '''השירותים הציבוריים''' הכוללים כ-900 אלף משרות לרבות עמותות פרטיות וחברות פרטיות בענפי הבריאות, חינוך, מחקר וכו' הממומנים בעיקרם על ידי הממשלה. על כן, לעתים נשמעת הטענה כי כשליש מהמשרות במשק הן במגזר הציבורי{{הערה|1=[http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch09/heb/p5.pdf דוח בנק ישראל 2009, עמוד 201-2]}}.
 
===סוגי גופים ציבוריים===
בישראל ישנן מספר הגדרות לגופים ציבוריים: '''רשות ציבורית''' היא יחידה ממשלתית, העוסקת ב[[רגולציה]] בתחום מסוים או בתפעול של [[שירות ציבורי]] מסוים. '''יחידת סמך''' היא רשות הפועלת במסגרתו של [[משרד ממשלתי]], אך נהנית מעצמאות מסוימת, יחסית ליחידות הפועלות כחלק אינטגרלי של המשרד{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק שירות המדינה (משמעת)}}}}. '''מוסד ממלכתי''', שהוא גוף ציבורי בעל מעמד עצמאי שהוא חלק ממוסדות השלטון אך אינו חלק מהממשלה (לדוגמה-הכנסת, בית הנשיא ומבקר המדינה), מוגדר אף הוא כרשות ציבורית{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק חופש המידע}}}}.
 
רשויות שהוקמו בעקבות חקיקה, כגון [[בנק ישראל]] ו[[המועצה להסדר ההימורים בספורט]] מוגדרות '''תאגיד שהוקם מכוח חוק'''. זהו סוג אחד של '''תאגיד ממשלתי'''-חוק חובת המכרזים מתייחס גם לחברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק חובת המכרזים}}}}.
 
הפרדתן של פעילויות ממשלתיות מהמשרד הממשלתי לרשות משלהן נעשית בדרך כלל באמצעות [[חוק]] המורה על הקמת הרשות וקובע את סמכויותיה. תהליך זה מביא בהדרגה להקמתן של עוד ועוד רשויות. בחלק מהמקרים, של רשויות העוסקות בפעילות עסקית, הופכת הרשות (כולה או חלקה) במהלך השנים ל[[חברה ממשלתית]], ומתחרה בחברות פרטיות בתחום זה.
 
דוגמאות לרשויות העוסקות ברגולציה:
* [[רשות ניירות ערך]]: עוסקת בשמירת עניינו של ציבור המשקיעים ב[[נייר ערך|ניירות ערך]]. הרשות הוקמה ופועלת על פי [[חוק ניירות ערך]], התשכ"ח-1968.
* [[רשות ההגבלים העסקיים]]: אמונה על שמירת עקרונות ה[[תחרות|תחרותיות]] במשק במדינת ישראל. הוקמה בשנת [[1994]] על פי [[חוק ההגבלים העסקיים]].
* [[רשות החשמל]]: עוסקת בפיקוח על [[חברת החשמל לישראל]], קביעת תעריף החשמל, מתן רישיונות לייצור חשמל וכו'.
 
דוגמאות לרשויות תפעוליות:
* [[רשות השידור]]: רשת השידור הממלכתית של [[מדינת ישראל]]. פועלת מתוקף [[חוק רשות השידור]] שנחקק בשנת [[1965]] שמאפשר שידור ממלכתי. בשנת 2014 עבר חוק המורה על סגירתה של הרשות ופתיחתה מחדש.
* [[הרשות לפיתוח אמצעי לחימה]]: פעלה משנת [[1958]] כיחידת סמך של [[משרד הביטחון]], ועסקה בפיתוח [[אמצעי לחימה]]. בשנת 2002 הפכה לחברה ממשלתית בשם רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ.
* [[רשות הדואר]]: עסקה במתן שירותי [[דואר]]. הוקמה בשנת [[1986]] עם הפרדתה מ[[משרד התקשורת]]. בשנת [[2006]] הפכה לחברה ממשלתית בשם [[דואר ישראל]] בע"מ.
* [[רשות שדות התעופה]]: עוסקת בניהול ופיתוח שדות התעופה בישראל, לדוגמה [[נמל התעופה בן-גוריון]] ונמל התעופה העתידי [[נמל התעופה תמנע|תמנע]].
 
==היקף המגזר הציבורי==
היקף המגזר הציבורי נובע מאופיה של המדינה. בעוד ישנם תפקידים המשתייכים כמעט בכל מדינה למגזר הציבורי, כמו ביטחון פנים וחוץ, יחסי חוץ, ותפקידי פיקוח, בתחומים אחרים היקף הפעילות של המגזר הציבורי לעומת [[המגזר העסקי]] שונה ממדינה למדינה. תחומים אלו כוללים למשל, שידורי [[רדיו]] ו[[טלוויזיה]], [[חינוך]] ו[[בריאות]].
 
בשנת 2008 עבדו במגזר הציבורי כ-530 אלף עובדים לעומת כ-שני מיליון במגזר העסקי. גורמים רבים מבלבלים בין המגזר הציבורי הכפוף ישירות לממשלה, לבין השירותים הציבוריים הכוללים כ 900 אלף משרות לרבות עמותות פרטיות וחברות פרטיות בענפי הבריאות, חינוך, מחקר וכו' הממומנים בעיקרם על ידי הממשלה. על כן, לעתים נשמעת הטענה כי כשליש מהמשרות במשק הן במגזר הציבורי{{הערה|1=[http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch09/heb/p5.pdf דוח בנק ישראל 2009, עמוד 201-2]}}. ההוצאה הציבורית הייתה בשנת 2006 46.5% מהתוצר, הרמה הנמוכה ביותר בישראל מאז שנת 1969{{הערה|[http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch06/heb/p6.pdf בנק ישראל, דין וחשבון 2006, עמוד 213]}}.
 
בהתחשב בכך שהמגזר הציבורי ממומן בעיקר בכספי המסים, עולה מפעם לפעם דרישה להקטין את מספר העובדים במגזר הציבורי, כדרך להקטנת נטל המס. לצעד זה משמשות דרכים אחדות:
שורה 70 ⟵ 73:
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.justice.gov.il/Units/YechidatChofeshHameyda/GlobalDocs/Rasuyot.pdf רשימת רשויות ציבוריות] (מתוקף החוק לחופש המידע), משרד המשפטים, 2014
* {{ynet|תני גולדשטיין|השוואה בינלאומית: ישראל מפקירה את אזרחיה|3999410|18 בדצמבר 2010|}}
* {{TheMarker1|טלי חרותי-סובר|מגזר חולה // כל העובדות לגבי המגזר הציבורי - ואל תאמינו למיתוסים|career/1.1789918|31 ביולי 2012}}