האינפלציה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←בלימת האינפלציה: הפיכת "ממשלת אחדות לאומית" ל"ממשלת אחדות לאומית (ישראל)" באמצעות AWB |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 201:
|align="right" | 1.00%-
|-
|2016
|align="right" | 0.20%-
|}
</div>
שורה 277 ⟵ 279:
השליטה בכלי האינפלציוני המרכזי, ה[[ריבית]], הועברה במידה רבה לשליטה בלעדית של [[בנק ישראל]], שבראשו הועמדה שורה של [[נגיד בנק ישראל|נגידים]] מהאסכולה ה[[מוניטריזם|מוניטריסטית]]. נגידים אלה צידדו בשמירת הריבית בגובה רב, ודרבנו את הממשלה לקצץ את תקציבה לעתים קרובות. הבעיה העיקרית שאיתה התמודדה המערכת הכלכלית בישראל בתחילת [[המאה ה-21]], במיוחד בתקופת תחילת [[האינתיפאדה השנייה]] הייתה אבטלה גבוהה שעמדה על כ-10% מכוח העבודה (שיעורים דומים לאלה של המיתון הקשה בשנות ה-60), ושיעורי צמיחה נמוכים יחסית. עם זאת, מגמה זאת השתנה לקראת אמצע העשור הראשון, עם שיעורי צמיחה גבוהים של כ-5%-6% וירידה באבטלה.
נכון לשנת
מדידת האינפלציה הרשמית בישראל, עליה מתבסס גם בנק ישראל בחישוביו, נעשית על ידי [[מדד המחירים לצרכן]], הנמדד מדי חודש על ידי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]. קיימות טענות לכך שהוא אינו מייצג באופן אמין את יוקר המחיה בישראל{{הערה|[[שאול אמסטרדמסקי]], [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595099,00.html איך באמת מחשבים את מדד המחירים לצרכן?], 10 בפברואר 2013, [[כלכליסט]]}}.
|