|
|
|
בנו, רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן (נפטר ב[[ט"ו בשבט]] [[תרס"ג]], [[1903]]), כיהן כאדמו"ר בראדזימין לאלפי חסידים. שימש גם כנשיא [[כולל פולין|קופת רבי מאיר בעל הנס כולל פולין]]. חתנו היה רבי [[צבי הירש מלומאז'|צבי הירש מורגנשטרן מלומאז']], נכדו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]].
בנו של רבי שלמה יהושע דוד, רבי [[אהרן מנחם מנדל גוטרמן]] ([[י"ח באלול]] [[תר"כ]], [[1860]] - [[ט' באלול]] [[תרצ"ד]], [[1934]]). התחנך בצעירותו אצל סביו והיה תלמידם של רבי [[אברהם בורנשטיין]] מסוכוצ'וב ורבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מקאפוסט. היה חתן רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)|יצחק יעקב רבינוביץ]] מביאלה ובנישואיו השניים של רבי יעקב משה ספרין מ[[חסידות קומרנה|קומרנה]]. התפרנס ממסחר והיה בעל נכסים. לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר. היה עסקן ציבורי ובין היתר עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס. ב[[תרפ"ט]] (1929) הגיע ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] ותרם כסף להקמת המחיצה ב{{ה|כותל המערבי}}. בשנת [[תרע"ב]] הקים ישיבה בראדזימין, ב[[ראש ישיבה|ראשה]] העמיד את הרב [[פינחס מנחם זינגר]], מחבר "מגדים חדשים", והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. כתב חיבורים רבים שמהם נדפסו: "חינוך הבנים", "צמח מנחם" על [[הגדה של פסח]] ו"עלים לתרופה" על דף אחד ב[[מסכת ביצה]]. מעט מקורותיו הובאו בספר "תועפות ראם" (ורשה תרצ"ו). רבי אהרן מנחם מנדל לא הניח אחריו בנים, ולאחר פטירתו עברו חסידיו לבני גיסו, רבי יעקב אריה מורגנשטרן מראדזימין ורבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ. שניהם נספו בשואה.
נכד נוסף של רבי יעקב אריה מראדזימין הוא רבי לוי יצחק גוטרמן (נפטר ב[[כ"ג בטבת]] [[תרס"ה]]), בנו של רבי ישראל גוטרמן. בנישואיו השניים היה חתנו של האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ודרכו התקרב לתורת [[חב"ד]]. לאחר פטירת חותנו בשנת [[תר"מ]] החל לכהן כאדמו"ר ב[[ליאדי]], ממנה עבר מאוחר יותר ל[[סיראטין]] (בלשון היהודים:סיראטשינה). בסוף ימיו עבר לוורשה ושם נפטר. חתנו היה רבי מרדכי מנחם קאליש מ[[חסידות סקרנביץ|סקרנביץ-אוטבוצק]].
|
