קידוש – הבדלי גרסאות

גם הנשים חייבות בקידוש מהתורה, על אף שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמה]]. דבר זה נלמד מהשוואת ("[[היקש (הלכה)|היקש]]") 'זכור' (מקור דין הקידוש) ל'שמור' (שמירת השבת שהיא [[מצוות לא תעשה]], בה נשים מחויבות). עלישנן פידעות, מרבית הדעות,כי נשים יכולות להוציא ידי חובה גברים בקידוש{{מקור}}.

נהוג שהמקדש אומר: 'סברי' או '[[סברי מרנן]]' קודם לאמירת ברכת 'בורא פרי הגפן'. המובן של "סברי מרנן" הוא: בידיעתכם וברשותכם [[גבירותי ורבותי|מורי ורבותי]]. משמעות ביטוי זה הוא הזמנת הסועדים להקשבה לברכה על מנת שיצאו ידי חובת הקידוש על ידי המקדש. בעדות ספרד המקדש מזכירו בלשון שאלה, הוא פונה אל המסובים במילים: 'סברי מרנן?', והם עונים 'לחיים!' (או בארמית: 'לחיי'. כך הנוסח בהרבה מ[[עדות המזרח]]. בעדות אשכנז לא נהוג לענות), כלומר שלחיים תהא הכוס{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פקודי, ב.}} או בלשון התלמוד: 'הן', כלומר שאכן מעוניינים לצאת ידי חובתם{{הערה|[[אבודרהם]], קידוש ליל שבת בבית הכנסת, ד"ה עניין סברי, ירושלים, תשכ"ג, עמ' קנא.}}.{{הערה|ראו עוד בהרחבה על מנהגי וטעם השיח בספר '''קידוש כהלכתו''', הלל הלוי, בני ברק תשנ"ד, שמ.}} יש הסוברים כי קידוש ליל שבת צריך להיעשות לאורם של [[נרות שבת]]. אך השולחן ערוך הכריע שאין צורך בנרות{{הערה|או"ח סימן רע"ג סעיף ז'}}. במקרה ולא נעשה קידוש בליל השבת או החג, החובה לעשיית הקידוש נמשכת ליום השבתשלאחריו.

היות שקידוש היום הוא רק תקנת חכמים, אדם שיש לו רק כוס יין אחת ישתמש בה לקידוש הלילה, שהוא העיקרי ובו החיוב מהתורה.

מפני [[כבוד שבת]] תיקנו חכמים שלא לאכול ולשתות קודם עריכת הקידוש. איסור זה חל מעת שאדם קיבל על עצמו את השבת (טרם זמנה המחויב), או מעת שהשבת נכנסה ('חשכה'), ומאז אסורה אפילו טעימה קלה ושתיית מים עד שיקדש (ישנה דעהמחלוקת המתירהלגבי שתיית [[מים]]{{הערה|אחד ממפרשי הרמב"ם, המבין כך את דברי הרמב"ם}}). דין זה הוא גם אם הסעודה החלה ביום שישי קודם השבת, ונמשכה לתוך השבת, אז חלה חובה לעריכת קידוש באמצע הסעודה. כיום לא נהוג לקבוע סעודה בשעת כניסת השבת, אך יש המקיימים את [[סעודת פורים]] כאשר פורים חל ב[[ערב שבת]] בסמוך לכניסת השבת, וממשיכים לאחר מכן את הסעודה כסעודת ליל שבת, כאשר הקידוש נעשה באמצע.