קידוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פרק על שאלת הטור על אזכור 'זכר ליציאת מצרים' בנוסח הקידוש
עריכה, מופיע למעלה, ניסוח. זה פלפול ולא ניסוח אנציקלופדי
שורה 13:
מוסכם כי הקידוש בליל שבת וביום טוב הוא מצווה מהתורה, אך ישנה [[מחלוקת הלכתית|מחלוקת]] האם קביעת הקידוש על יין (במקום הסתפקות באמירה בלבד, כפי שנעשה ב[[תפילת ערבית של שבת]]) היא מהתורה או מדרבנן. על פי הרמב"ם קביעת הקידוש על היין היא מדרבנן{{הערה|{{רמב"ם|זמנים|שבת|כט}}}}, בעוד לפי רש"י היא מהתורה.
 
גם הנשים חייבות בקידוש מהתורה, על אף שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמה]]. דבר זה נלמד מהשוואת ("[[היקש (הלכה)|היקש]]") 'זכור' (מקור דין הקידוש) ל'שמור' (שמירת השבת שהיא [[מצוות לא תעשה]], בה נשים מחויבות). עלישנן פידעות, מרבית הדעות,כי נשים יכולות להוציא ידי חובה גברים בקידוש{{מקור}}.
 
הקידוש הנערך ביום הוא תקנת חכמים.
שורה 22:
ביום טוב פותח הקידוש בברכת '[[בורא פרי הגפן]]', ולאחריה ברכה מיוחדת ליום טוב. ברכה זו מזכירה את [[אתה בחרתנו|בחירת ישראל מהאומות]], ואת יציאת מצרים. ברכה זו חותמת ב'מקדש ישראל והזמנים'. ביום טוב מוסיפים לאחר הקידוש גם את [[ברכת שהחיינו]] (למעט [[שביעי של פסח]] ושמיני של פסח בחוץ לארץ, שהם המשך של חג הפסח). במקרה ויום טוב חל בשבת, אומרים את פרשת 'ויכולו' בתחילת הקידוש, ולאחריה את ברכת 'מקדש ישראל והזמנים' של יום טוב, כאשר משולבים בה תוספות קצרות לאזכור השבת.
 
נהוג שהמקדש אומר: 'סברי' או '[[סברי מרנן]]' קודם לאמירת ברכת 'בורא פרי הגפן'. המובן של "סברי מרנן" הוא: בידיעתכם וברשותכם [[גבירותי ורבותי|מורי ורבותי]]. משמעות ביטוי זה הוא הזמנת הסועדים להקשבה לברכה על מנת שיצאו ידי חובת הקידוש על ידי המקדש. בעדות ספרד המקדש מזכירו בלשון שאלה, הוא פונה אל המסובים במילים: 'סברי מרנן?', והם עונים 'לחיים!' (או בארמית: 'לחיי'. כך הנוסח בהרבה מ[[עדות המזרח]]. בעדות אשכנז לא נהוג לענות), כלומר שלחיים תהא הכוס{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פקודי, ב.}} או בלשון התלמוד: 'הן', כלומר שאכן מעוניינים לצאת ידי חובתם{{הערה|[[אבודרהם]], קידוש ליל שבת בבית הכנסת, ד"ה עניין סברי, ירושלים, תשכ"ג, עמ' קנא.}}.{{הערה|ראו עוד בהרחבה על מנהגי וטעם השיח בספר '''קידוש כהלכתו''', הלל הלוי, בני ברק תשנ"ד, שמ.}} יש הסוברים כי קידוש ליל שבת צריך להיעשות לאורם של [[נרות שבת]]. אך השולחן ערוך הכריע שאין צורך בנרות{{הערה|או"ח סימן רע"ג סעיף ז'}}. במקרה ולא נעשה קידוש בליל השבת או החג, החובה לעשיית הקידוש נמשכת ליום השבתשלאחריו.
 
החיוב לעריכת קידוש אינו מיוחד לליל השבת, ובמידה ולא נערך קידוש בליל שבת מסיבה כל שהיא, חובת הקידוש עוברת ליום השבת.
 
==קידוש ביום השבת והחג==
שורה 31 ⟵ 29:
בקהילות מסוימות (למשל חלק מן ה[[חסידים]], בכמה קהילות ב[[צפון אפריקה]] ובקרב קבוצה מיוצאי [[יהדות גרמניה]]{{הערה|רותי פויכטונגר, [https://musaf-shabbat.com/2016/08/21/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%92/ תעלומת הקידוש השלישי], מוסף 'שבת', אתר 'מקור ראשון', אוגוסט 2016}}) נהוג לברך על היין גם ב[[סעודה שלישית]], כשיטת הרמב"ם שהוא מכבוד השבת לשתות יין בכל סעודות השבת{{הערה|רמב"ם הלכות שבת פרק ל' הל' ט' וכסף משנה שם.}}. כדי להבדיל בינו לקידוש החובה מברכים עליו באמצע הסעודה, ולא בתחילתה.
 
היות שקידוש היום הוא רק תקנת חכמים, אדם שיש לו רק כוס יין אחת ישתמש בה לקידוש הלילה, שהוא העיקרי ובו החיוב מהתורה.
 
==דיני הקידוש==
===איסור אכילה קודם קידוש===
מפני [[כבוד שבת]] תיקנו חכמים שלא לאכול ולשתות קודם עריכת הקידוש. איסור זה חל מעת שאדם קיבל על עצמו את השבת (טרם זמנה המחויב), או מעת שהשבת נכנסה ('חשכה'), ומאז אסורה אפילו טעימה קלה ושתיית מים עד שיקדש (ישנה דעהמחלוקת המתירהלגבי שתיית [[מים]]{{הערה|אחד ממפרשי הרמב"ם, המבין כך את דברי הרמב"ם}}). דין זה הוא גם אם הסעודה החלה ביום שישי קודם השבת, ונמשכה לתוך השבת, אז חלה חובה לעריכת קידוש באמצע הסעודה. כיום לא נהוג לקבוע סעודה בשעת כניסת השבת, אך יש המקיימים את [[סעודת פורים]] כאשר פורים חל ב[[ערב שבת]] בסמוך לכניסת השבת, וממשיכים לאחר מכן את הסעודה כסעודת ליל שבת, כאשר הקידוש נעשה באמצע.
 
אכילה קודם לקידוש אינה פוטרת מהקידוש, ואדם שטעה והתחיל את סעודת שבת קודם לקידוש, מפסיק באמצע הסעודה לקידוש.