יעקב פרנקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#
←‏ביוגרפיה: הסתרת דו"ח זוסמן
שורה 7:
היה [[פרופסור]] לכלכלה ב[[אוניברסיטת שיקגו]] ומופקד על הקתדרה לכלכלה בינלאומית. לאחר מכן היה היועץ הכלכלי הראשי ומנהל המחקר של [[קרן המטבע הבינלאומית]]. חבר במועצת שבע המדינות המתועשות (G-7 Council) ובקבוצת 30 ה[[מדינה מפותחת|מדינות המפותחות]] (G-30) בה הוא מכהן כיו"ר חבר הנאמנים.
 
בשנת [[1991]] מונה לנגיד בנק ישראל. בדצמבר [[1991]] הנהיגו פרנקל ושר האוצר [[יצחק מודעי]] את "[[רצועת הניוד]]" של השקל מול [[סל המטבעות]], דהיינו, תחום ממנו לא יחרוג שער השקל. מאחר שתחום הניוד הביא בחשבון [[אינפלציה]] מסוימת, הוא היה מוגבל בשני קווים אלכסוניים שקבעו את השער המרבי ואת השער הנמוך ביותר בכל עת. לפיכך נקראה רצועת הניוד בשם "רצועת האלכסון". שיטת "האלכסון" צמצמה את אי-הוודאות הכרוכה בשיעור גבוה של אינפלציה. בשל ירידת שיעור האינפלציה פחתה האפקטיביות של רצועת הניוד עד שבוטלה פורמלית בשנת 2005. בתקופת כהונתו כנגיד נמתחה עליו ביקורת על ניסיון ההסתרה של דו"ח [[צבי זוסמן|ועדת זוסמן]] שהמליצה על העברת אחריות קביעת הריבית במשק לידי ועדה מוניטרית{{הערה|{{גלובס|מאת צבי לביא|שוחט: פרנקל ניסה למנוע ממני לפרסם את דו"ח זוסמן - ואף הסתירו זמן רב ממרידור|147952|27 במרץ 1997}}}}.
 
יעקב פרנקל מונה לתקופת כהונה שנייה כנגיד בנק ישראל, אולם התפטר במהלכה. במהלך כהונתו של פרנקל כנגיד הוא החזיק את הריבית במשק ברמה גבוהה. דבר זה הביא לביקורת נגדו בשל הפגיעה בצמיחה והגברת האבטלה, אך מנגד תרם לריסון האינפלציה. במשך רוב כהונתו של פרנקל הייתה האינפלציה גבוהה יחסית למערב, אך נמוכה ביחס לשיעוריה ההיסטוריים בישראל. בשלהי כהונתו כבר התייצבה האינפלציה בישראל על שיעור נמוך כמקובל במדינות המפותחות. ביום העצמאות תשס"ב (2002) הוענק לו [[פרס ישראל]] לכלכלה.