איטרופיקציה – הבדלי גרסאות

נוספו 291 בתים ,  לפני 5 שנים
הוספת מקור לאיטרופיקציה בכנרת
מ (הוספת קטגוריה:לימנולוגיה באמצעות HotCat)
(הוספת מקור לאיטרופיקציה בכנרת)
ירידה בכמות החמצן המומס במים גורמת לשינויים כימיים שונים; ה[[גופרית]] במקום להתחמצן (SO<sub>4</sub>) עוברת תהליכי [[חמצון-חיזור|חיזור]] (H<sub>2</sub>S), החנקה המתקבלת, כאשר יש חמצן הופכת ל[[אמוניה]] בתהליך החיזור (NH<sup>+</sup><sub>4</sub>) בנוסף יש שחרור כמויות קטנות של גז [[מתאן]]. חומרים אלו הופכים את המים לרעילים ולא מאפשרים את החיים בהם.
 
== איטרופיקציה בכנרת<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/kineret4-s.htm|כותרת=יציבות ותמורות במערכת האקולוגית של הכנרת והשלכותיהן על איכות המים|אתר=telem.openu.ac.il|תאריך_וידוא=2017-01-16}}</ref> ==
== איטרופיקציה בכנרת ==
עד ראשית שנות ה-60 שימשה ה[[ים כנרת|כנרת]] בעיקר למטרות של דיג ותיירות, אך לאחר החלטת ממשלת ישראל על פרויקט [[המוביל הארצי]] השתנו סדרי העדיפויות לטובת ניצול מי האגם לשתייה, וגברה חשיבות השמירה על איכות מי האגם. אחת הסכנות אשר עלולות לפגוע במי הכנרת היא האיטרופיקציה שראשיתה בזיהום מי האגם.
 
12

עריכות