בנה ביתך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש שכונות רבות בשם זה, לא ברור מדוע נבחרה דווקא השכונה באילת (שאין לה ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:VillaJerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קוטג' (מבנה)|קוטג']]ים חד-משפחתיים בשכונת [[רמת שרת]] ב[[ירושלים]]. חלק זה של השכונה נבנה בשיטת בנה ביתך]]
[[קובץ:Ramot Beersheba IMG 4121.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קטע משכונת [[באר שבע: שכונות|רמות ד']] ב[[באר שבע]]]]
'''בנה ביתך''' היא מדיניות ממשלתית ב[[ישראל]] שבבסיסה
==רקע==
במהלך שנות ה-50 היתה עיקר הבנייה הציבורית בישראל בנייה אחידה. ב[[מושב]]ים נבנו עבור המשתכנים בתים אחידים, וכך גם בשכונות צמודי קרקע שלי הערים, דוגמת שכונת קפלן ב[[כפר סבא]]. בעת הקמת [[ערד]], הוחלט על שיטה חדשה על פיה הובטחו מגרשים תמורת דמי פיתוח בלבד וניתן למתיישבים לבנות את בתיהם כראות עיניהם. לתכנית זאת של [[משרד השיכון]] הודבק הכינוי "בנה ביתך"{{הערה|{{דבר||בנה ביתך בצפת|1963/06/18|00214}}}}. בשנת 1967 שווקו מגרשים נוספים בערד על פי אותה תכנית{{הערה|{{מעריב||מגרשים נוספים למתיישבים בערד|1967/12/06|00210}}}}. בשנת 1968 הונהגה תכנית דומה בשכונת [[גבעת המבתר]] שב[[ירושלים]]{{הערה|{{דבר|ישראל כהן|בנה ביתך במזרח ירושלים|1968/03/08|00705}}}}.
ביוני 1974 התמנה [[אברהם עופר]] לשר השיכון והוא אימץ את שיטת "בנה ביתך" באופן נרחב{{הערה|{{דבר||מינהל המקרקעין מכר מגרשים בב"ש במחירי שיא של 90,000 ל"י לחצי דונם|1974/10/11|00428}}}}. מגרשים בשיטת בנה ביתך שווקו בעיירות הפיתוח{{הערה|{{דבר||קרקע להקמת קרית עולים דתיים בירושלים נמכרה לכל דורש|1976/02/27|01026}}}} בדרום{{הערה|{{דבר|משולם עד|בנה ביתך בערי הפיתוח|1975/08/14|00801}}}}, ב[[בית שאן]]{{הערה|{{דבר|דוד שליו|"שיכון עובדים" תבנה שכונה בבית־שאן|1974/10/16|00808}}}}, ב[[יבנה]]{{הערה|{{דבר||בנה ביתך ביבנה|1974/10/29|00804}}}}, ב[[קצרין]]{{הערה|{{דבר||הלל קורא ליישובי הגולן להירגע|1975/09/19|00305}}}}{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|משרד השיכון אינו עומד בהבטחותיו לגבי קצרין|1975/12/31|00308}}}} וב[[אופירה]]{{הערה|{{דבר|דוד מושיוב|בנה ביתך באופירה|1976/04/11|00403}}}}.
לקראת סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] חלה ירידה ניכרת במספר התחלות הבנייה ב[[ישראל]]. היו לכך מספר גורמים, בהם תחושת דכדוך בציבור כתוצאה מ[[מלחמת יום כיפור]], [[משבר האנרגיה של 1973|משבר האנרגיה]], עצירה זמנית של זרם [[עלייה לארץ ישראל|העלייה]], ירידה בשיעור הילודה בקרב חילונים מבוססים ו[[משבר האינפלציה]] שגרם לחוסר יציבות שאפיין את המשק הישראלי באותה עת.
| |||