בנה ביתך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש שכונות רבות בשם זה, לא ברור מדוע נבחרה דווקא השכונה באילת (שאין לה ערך)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:VillaJerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קוטג' (מבנה)|קוטג']]ים חד-משפחתיים בשכונת [[רמת שרת]] ב[[ירושלים]]. חלק זה של השכונה נבנה בשיטת בנה ביתך]]
[[קובץ:Ramot Beersheba IMG 4121.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קטע משכונת [[באר שבע: שכונות|רמות ד']] ב[[באר שבע]]]]
'''בנה ביתך''' היא מדיניות ממשלתית ב[[ישראל]] שבבסיסה עידוד הקצאת [[קרקע]]ות ל[[בנייה]] של בתים פרטיים צמודי-קרקע, בדרךלפי כללתכנון ב[[שכונה|שכונות]]פרטי "בנה ביתך" ייעודיות. שיטת "בנה ביתך" מאפשרת בעלות על שטח גינה גדול יחסית, עיצוב בטעם אישי והתאמה פונקציונלית למשפחה כולל אפשרות להתאמהשל בשלביםהמשתכן.
 
==רקע==
 
במהלך שנות ה-50 היתה עיקר הבנייה הציבורית בישראל בנייה אחידה. ב[[מושב]]ים נבנו עבור המשתכנים בתים אחידים, וכך גם בשכונות צמודי קרקע שלי הערים, דוגמת שכונת קפלן ב[[כפר סבא]]. בעת הקמת [[ערד]], הוחלט על שיטה חדשה על פיה הובטחו מגרשים תמורת דמי פיתוח בלבד וניתן למתיישבים לבנות את בתיהם כראות עיניהם. לתכנית זאת של [[משרד השיכון]] הודבק הכינוי "בנה ביתך"{{הערה|{{דבר||בנה ביתך בצפת|1963/06/18|00214}}}}. בשנת 1967 שווקו מגרשים נוספים בערד על פי אותה תכנית{{הערה|{{מעריב||מגרשים נוספים למתיישבים בערד|1967/12/06|00210}}}}. בשנת 1968 הונהגה תכנית דומה בשכונת [[גבעת המבתר]] שב[[ירושלים]]{{הערה|{{דבר|ישראל כהן|בנה ביתך במזרח ירושלים|1968/03/08|00705}}}}.
בערים שבארץ ישראל בימי [[המנדט הבריטי]], מרבית הבניה היהודית הייתה בניה של בתים משותפים ואילו הבניה הערבית הייתה בעיקרה בניה עצמית. במדינת ישראל הצעירה, הבניה העצמית בערים הלכה והתמעטה. לפני סוף שנות השבעים נבנו מספר שכונות כאלה, כגון [[גבעת המבתר]] שב[[ירושלים]], אך הן היו יוצאות דופן.
 
ביוני 1974 התמנה [[אברהם עופר]] לשר השיכון והוא אימץ את שיטת "בנה ביתך" באופן נרחב{{הערה|{{דבר||מינהל המקרקעין מכר מגרשים בב"ש במחירי שיא של ‭90,000‬ ל"י לחצי דונם|1974/10/11|00428}}}}. מגרשים בשיטת בנה ביתך שווקו בעיירות הפיתוח{{הערה|{{דבר||קרקע להקמת קרית עולים דתיים בירושלים נמכרה לכל דורש|1976/02/27|01026}}}} בדרום{{הערה|{{דבר|משולם עד|בנה ביתך בערי הפיתוח|1975/08/14|00801}}}}, ב[[בית שאן]]{{הערה|{{דבר|דוד שליו|"שיכון עובדים" תבנה שכונה בבית־שאן|1974/10/16|00808}}}}, ב[[יבנה]]{{הערה|{{דבר||בנה ביתך ביבנה|1974/10/29|00804}}}}, ב[[קצרין]]{{הערה|{{דבר||הלל קורא ליישובי הגולן להירגע|1975/09/19|00305}}}}{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|משרד השיכון אינו עומד בהבטחותיו לגבי קצרין|1975/12/31|00308}}}} וב[[אופירה]]{{הערה|{{דבר|דוד מושיוב|בנה ביתך באופירה|1976/04/11|00403}}}}.
 
לקראת סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] חלה ירידה ניכרת במספר התחלות הבנייה ב[[ישראל]]. היו לכך מספר גורמים, בהם תחושת דכדוך בציבור כתוצאה מ[[מלחמת יום כיפור]], [[משבר האנרגיה של 1973|משבר האנרגיה]], עצירה זמנית של זרם [[עלייה לארץ ישראל|העלייה]], ירידה בשיעור הילודה בקרב חילונים מבוססים ו[[משבר האינפלציה]] שגרם לחוסר יציבות שאפיין את המשק הישראלי באותה עת.