קול ישראל (ההגנה) – הבדלי גרסאות

'''קול ישראל''' הייתה [[תחנת רדיו|תחנת הרדיו]] המחתרתית של ארגון [[ההגנה]] שפעלה בשתי תקופות: [[13 במרץ]] עד [[11 ביוני]] [[1940]] ולאחר מכן החל מ-[[4 באוקטובר]] [[1945]] ועד [[14 במאי]] [[1948]]. התחנה הופעלה מבחינה טכנית על ידי טכנאי [[שירות הקשר]] הארצי של ההגנה, הקריינים היו שליחי מחלקת התרבות במטה הכללי. כדי לא להיתפס על ידי הבריטים, הייתה התחנה משדרת לסירוגין מדירות שונות ב[[תל אביב]] ובמקומות נוספים בארץ. כמו כן הקריינים ששידרו בתחנה היו מתחלפים כדי שקולם לא יזוהה ותדרי התחנה היו משתנים. ציוד התחנה היה מועבר ממקום למקום במזוודות וחברי ההגנה באבטחה היקפית היו מזהירים את צוות השידור במקרה שהיו אנשי ה[[משטרת המנדט|משטרה הבריטית]] מתקרבים למקום. התחנה נקראה בתקופה מסוימת גם '''תלם שמיר בועז'''{{הערה|{{על המשמר||קול ההגנה 3 פעמים ליום|1948/04/14|00423}}}} (ראשי תיבות ב[[אלפבית צלילי]] של '''"תחנת שידור במחתרת"'''). השידורים היו נפתחים כאשר הקריין או הטכנאי היו שורקים שלוש פעמים את השורה "עוד לא אבדה תקוותנו" מתוך [[התקווה]].