מרכז קליטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hummingbird (שיחה | תרומות) ←קישורים חיצוניים: רלוונטי רק לבית ברודצקי |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
השהות במרכזי הקליטה מתואמת מראש עם המרכזים, והיא כרוכה בתשלום נמוך יחסית.
לרוב שוהים העולים החדשים במרכז הקליטה במשך שישה חודשים{{הערה|{{מעריב||יוקמו 19 מרכזי קליטה - הראשון בערד|1967/11/23|00715}}}}{{הערה|אנשים המשתתפים בתוכניות שונות של הסוכנות היהודית לעתים שוהים במרכז הקליטה יותר מחצי שנה, תלוי בתוכנית.}}. המקום במרכזי הקליטה מוגבל, ובדרך כלל הם בתפוסה מלאה.
==שירותי המרכז==
כחלק מתהליך התאקלמות העולים, ברוב מרכזי הקליטה קיימים אולפנים בהם יכולים העולים ללמוד עברית מדוברת, כך שיוכלו להיטמע בחברה, ולחיות חיים עצמאיים במדינה. נוסף על כך, המרכזים מספקים הרצאות בנושאים שונים הנוגעים להווי בארץ ולחיי היום-יום (כגון תעסוקה, דיור, אקטואליה וכדומה). במרכזי הקליטה מתקיימות פעילויות רבות ומגוונות, בשילוב החברה והקהילה. מטרת הפעילויות היא לחבר בין העולים למורשת ולזהות הלאומית (חגים ומועדים), ולחבר את העולים לקהילה הקיימת. כחלק מפעילויות אלו המרכזים מארגנים ויוזמים מגוון טיולים, סיורים, אטרקציות והרצאות להכרת המולדת והתרבות שבה.
==היסטוריה==
עוד טרם הקמת מדינת ישראל, הקימה הסוכנות היהודית "בתי עולים" לשיכון זמני של עולים המגיעים ל[[ארץ ישראל]]. בימי העלייה ההמונית נקלטו חלק מהעולים ב[[מחנה עולים|מחנות עולים]] שנוהלו על ידי הסוכנות היהודית. עם שוך העלייה הגדולה, ובניסיון למשוך עולים מארצות הרווחה, הוצע הרעיון של מרכז קליטה לקליטה זמנית של העולים {{הערה|{{דבר||יקום מרכז קליטה והכשרה לעולים אנגלו־סכסיים|1957/12/15|00207}}}}.
עם בא העלייה הגדולה מארצות הרווחה לאחר [[מלחמת ששת הימים]] החלו בהקמה רחבת היקף של מרכזי קליטה. אלו קמו ב[[ערד]] (300 נפש){{הערה|{{דבר||מרכז־קליטה לעולי רווחה יוקם בערד|1967/11/23|00500}}}}, [[כרמיאל]]{{הערה|{{דבר||מרכז קליטה יוקם בכרמיאל|1967/12/14|00406}}}}{{הערה|{{דבר|יואל דר|מרכז קליטה ומעון נחנכו בעיירה כרמיאל|1968/09/27|01208}}}}, ו[[דימונה]]{{הערה|{{מעריב||מרכז קליטה יוקם בדימונה|1967/12/17|01102}}}}. ביולי 1968 היו לסוכנות שישה מרכזי קליטה פעילים, ב[[ירושלים]], [[חיפה]], נתניה, [[באר שבע]], [[כרמיאל]] ו[[ערד]]. המרכז בדימונה נותר ריק עד סוף 1968 בגלל שהעולים סירבו להגיע אליו{{הערה|{{דבר||ע. נרקיס: הקשיים באולפן בן יהודה|1968/07/10|00715}}}}. באוגוסט 1968 נפתח מרכז קליטה נוסף ב[[נצרית עילית]]{{הערה|{{מעריב||מרכז קליטה ו"קמפוס" סטודנטים - בנצרת עילית|1968/07/25|00705}}}}{{הערה|{{מעריב||עולים חדשים חנכו מרכז קליטה בנצרת עילית|1968/08/28|01106}}}}. בנובמבר 1968 נפתח מרכז קליטה ב[[אשדוד]]{{הערה|{{דבר||נפתח מרכז קליטה באשדוד|1968/11/28|00520}}}}{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|אווירה טובה במרכזי הקליטה|1968/11/29|01104}}}}.
התקווה שעולים חדשים המגיעים מרכז הקליטה יישארו במקום, הביאה לדרישה במקומות שונים להקים גם בהם מרכזי קליטה{{הערה|{{דבר||מרכז קליטה לעולים|1968/10/18|01006}}}}{{הערה|{{מעריב||עפולה מבקשת שיוקם בה מרכז לקליטת עליה|1968/09/29|01102}}}}.
ביולי 1969 היו ברחבי ישראל 10 מרכזי קליטה וכולם היו מלאים. בהליכי הקמה היו מרכזי קליטה ב[[מבשרת ציון]] וב[[שדרות]]{{הערה|{{מעריב|אברהם תירוש||1969/07/21|00802}}}}.
==קישורים חיצוניים==
*{{דבר|חיים יערי|נסיון חדש: מרכז קליטה|1968/08/16|00305}}
==הערות שוליים==
| |||