מרכז קליטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
התקווה שעולים חדשים המגיעים מרכז הקליטה יישארו במקום, הביאה לדרישה במקומות שונים להקים גם בהם מרכזי קליטה{{הערה|{{דבר||מרכז קליטה לעולים|1968/10/18|01006}}}}{{הערה|{{מעריב||עפולה מבקשת שיוקם בה מרכז לקליטת עליה|1968/09/29|01102}}}}{{הערה|{{דבר||פתח־תקרה תובעת הקמת מרכז קליטה ושיכונים חדשים|1969/09/05|01501}}}}{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|עירית צפת רצתה לחסוך ובשיטת חלם שילמה יותר|1970/02/02|01500}}}}.
 
ביולי 1969 היו ברחבי ישראל 10 מרכזי קליטה וכולם היו מלאים. בהליכי הקמה היו מרכזי קליטה ב[[מבשרת ציון]] וב[[שדרות]]{{הערה|{{מעריב|אברהם תירוש|כל המקומות בעשרת מרכזי הקליטה תפוסים עד סוף 1969|1969/07/21|00802}}}}{{הערה|{{מעריב||מרכז קליטה נפתח בשדרות|1969/09/25|00418}}}}. כדי להענות לביקוש שכרה הסוכנות שלושה בתי מלון שישמשו כמרכזי קליטה{{הערה|{{מעריב||שלושה בתי מלון ישמשו מרכזי קליטה לעולים|1969/12/10|00701}}}}. כן נפתח מרכז קליטה ב[[אופקים]]{{הערה|{{דבר|משולם עד|מה דרוש לאופקים|1970/12/13|00803}}}}. בתחילת 1971 נפתח מרכז קליטה ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|{{מעריב||מרכז קליטה הראשון בארץ לשומרי מסורת|1971/01/28|00308}}}}.
 
בתחילה, מרכזי הקליטה כללו מטבח מרכזי וחדר אוכל. בסוף 1969 הוחל במעבר להכנה עצמאית של אוכל על ידי העולים{{הערה|{{מעריב||מרכז קליטה שני ייפתח בנצרת עילית|1969/11/23|00415}}}}{{הערה|{{דבר||נפתח מרכז קליטה חדש בנצרת עילית|1970/01/14|00705}}}}.