קידוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גם ויכולו בדרך. חזקה על האלקושי (יוצר הערך חמר מדינה)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''קידוש''' ב[[יהדות]] הוא אִזכור קדושת היום ([[שבת]] או [[יום טוב|חג]]) ב[[טקס]] קצר. הקידוש נעשה על ידי [[ברכה]] מיוחדת הנאמרת לרוב על [[גביע (כלי)|גביע]] [[יין]] (או [[מיץ ענבים]]), ולחלופין גם על [[לחם|פת]] ובקידוש היום גם על [[חמר מדינה]]. ישנה [[מצווה]] מהתורה לערוך קידוש בליל שבת וחג, היא [[מצוות קידוש השבת בדברים]]. הקידוש נערך קודם ה[[סעודה]] להראות שהסעודה נעשית לכבוד השבת, בדרך כלל על ידי בעל הבית או הבכיר מבין הנוכחים. הקידוש הנעשה ב'''יום''' השבת והחג הוא תקנה [[דרבנן]].
 
קידוש מהתורה (שנעשה על ידי אמירה בלבד) מתקיים לחלק מן הדעות גם ב[[תפילת עמידה|תפילת העמידה]] של [[תפילת ערבית של שבת]], בה משולבת פרשת "{{מונחון|[[ויכולו]]|פסקה קצרה בסיום פרשת בריאת העולם בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים}}".
 
על פי סקר ה[[למ"ס]] מ־2009, כ־42% מהאוכלוסייה היהודית בישראל עורכים קידוש בליל שבת{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/publications11/seker_hevrati09/pdf/t18.pdf הסקר החברתי של הלמ"ס, 2009], }}.