ויכולו – הבדלי גרסאות

{{שם|וַיְכֻלּוּ}} היא פסקה קצרה ב[[חומש בראשית]] בסיום פרשת [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]], בה מתוארת סיום הבריאה ב[[שבת]], וקביעתה למנוחה על ידי [[אלוהים]]. פסקת ויכולו משמשת כחלק אינטגרלי מה[[קידוש]] בליל שבת וכן כחלק מתפילת ליל שבת. וזה בכדי לקיים את [[מצוות קידוש השבת בדברים]].

אומריםאף אמירת ויכולו שאחר התפילה יש לאומרה בעמידה מפנימשום שאמירה זו מהווהנחשבת כ[[עדות (הלכה)|עדות]] על בריאת העולם{{הערה|גרסת כמה [[ראשונים]] ב{{בבלי|שבת|קיט|ב}}.}}, ועדות נאמרת בעמידה{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רסח|ז}}. על פי דימוי זה לעדות, כמויש כןמהפוסקים איןשהוסיפו עוד וכתבו שאין לאומרה אלא בשנים, שאין עדות ביחיד.{{הערה|{{שולחן[[טורי ערוךזהב|אורח חיים|רסח|ז}}; ט"ז]], אורח חיים, סימן רס"ח, סעיף קטן ה'.}}.

התלמוד במסכת שבת כותב: אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית,  עוד נכתב שם: אמר [[רב חסדא]] אמר [[מר עוקבא]] כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו וסר עונך וחטאתך תכפר{{הערה|{{בבלי|שבת|קיט|ב}}}}.