פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
[[קובץ:View from the Window at Le Gras, Joseph Nicéphore Niépce.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נייפס, "נוף מחלון בלה-גראבלה־גרא", 1827 לערך, רפרודוקציה של הליוגרפיה ואחריה ריטוש (20 במרץ 1952). הבניינים מוארים משני הצדדים בגלל זמן החשיפה הארוך.]]
'''נוף מחלון בלה-גראבלה־גרא''' הוא שמו של ה[[צילום|תצלום]] הראשון ב[[היסטוריה]] ששרד, אותו צילם הממציא [[צרפת|הצרפתי]] [[ניספור נייפס]], ככל הנראה בשנת [[1826]] או [[1827]]. בתצלום נראה נוף שנשקף מחלון הסטודיו של נייפס ב[[לה-גרא|לה־גרא]]. בספרי היסטוריה של הצילום בצרפתית מכונה התמונה בשם אחר: "Paysage à Saint-Loup-de-Varennes" ("נוף בסן-לו-דה-וארןבסן־לו־דה־וארן").
 
התצלום, בגודל 16.5X20.5 ס"מ, נעשה בשיטה שהמציא נייפס, שאותה כינה "הליוגרפיה" (Heliography, רישום-שמשרישום־שמש). נייפס עסק בניסויים בחומרים רגישים ל[[אור]] מאז [[1816]], והמציא [[תמיסה|תמיסות]] שונות שמגיבות לקרני [[השמש]]. לשם הכנת תצלום זה הכין לוח [[פיוטר|פְּיוּטֶר]] (סוג של [[מתכת]]) ממורק שנמשח בתמיסת [[ביטומן]] (bitumen of Judea - סוג של זפת). את הלוח הניח בגב [[קמרה אובסקורה]] בעלת [[עדשה]] דּוּ-קְעוּרָהדּוּ־קְעוּרָה, וחשף אותו לאור במשך למעלה משמונה שעות; הביטומן התקשה באזורים שנחשפו לאור. לאחר החשיפה נשטף הלוח באמצעות שמן [[לבנדר]] ו[[נפט]], שהמיסו את הביטומן באזורים שלא נחשפו לאור ולכן לא התקשו. התוצאה שהתקבלה הייתה תמונה פוזיטיבית קבועה ויחידאית (בלתי ניתנת לשכפול). רבים אחרים לפני נייפס ניסו לקבע את הדימוי שנוצר בגב הקמרה-אובסקורההקמרה־אובסקורה, אך הדימויים שייצרו היו תשלילים על-פי-רובעל־פי־רוב (האזורים הבהירים במקור הפכו לשחורים בדימוי), וגרוע מכך - הם נעלמו מיד כשהוצאו מהקופסה החשוכה ונחשפו לאור. נייפס היה הראשון שהצליח לקבע את הדימוי.
 
התצלום קשה לקריאה ואינו ברור. רואים בו מצד שמאל את עליית הגג של בית-יוניםבית־יונים, ומצד ימין אגף של ביתו של נייפס. במרכז נראה גגו המשופע של אסם, ומאחוריו [[עץ]].
 
נייפס הגיע ל[[אנגליה]] עם תצלומו בשנת 1827, במטרה לעניין את [[החברה המלכותית]] בהמצאתו, ובתקווה למצוא לה מממנים. ניסיונותיו לא עלו יפה והוא חזר מאוכזב ל[[צרפת]], כשהוא מותיר את הדימוי הייחודי אצל מארחו, ה[[בוטניקה|בוטניקאי]] פרנסיס באואר (''Bauer''). על גב התצלום רשם באואר: "הליוגרפיה. תוצאות מוצלחות ראשונות שהושגו על ידי הפעולה הספונטנית של האור על ידי האדון נייפס משלון-סור-סוןמשלון־סור־סון. 1827". התמונה עברה ידיים רבות, הוצגה בתערוכה פומבית ב-1898ב־1898 בטרם נשתכחה על ידי בעליה האחרונים ונעלמה. התצלום, שנזנח במזוודה, התגלה מחדש באנגליה, ב-ב־[[15 בפברואר]] [[1952]] על ידי חוקרי תולדות הצילום, [[הלמוט גרנשהיים|הלמוט]] ואליסון גרנשהיים (Gernsheim), שרכשו את התמונה עבור אוסף הצילום שלהם. [[הלמוט גרנשהיים]] תיארך את הצילום ל-4ל־4 ביוני - 18 ביולי 1827.
[[קובץ:First_photo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רפרודוקציה ללא ריטוש של ההליוגרפיה "נוף מחלון בלה-גראבלה־גרא"]]
 
גרנשהיים ניסה לצלם רפרודוקציה של התצלום הישן, שכן את התמונה לא ניתן היה להעתיק או לשכפל (היא נעשתה ללא כל תשליל), אך גילה שהדבר כמעט בלתי אפשרי. לוח המתכת הממורק, עליו צולמה התמונה, שיקף כבראי את המצלמה שהוצבה מולו. העיתון "[[טיים]]" (Time), צוות מ[[הגלריה הלאומית (לונדון)|הגלריה הלאומית]] ב[[לונדון]] ויועצים ממעבדת המחקר של [[קודאק]] (Kodak) ניסו אף הם ליצור רפרודוקציה דומה של התצלום המקורי אך ללא הצלחה. התוצאה המרבית אליה הגיעו הייתה עדיין מעוותת ושונה במידה ניכרת מהמקור. לפיכך החליט גרנשהיים לרטש בעצמו את תצלום הרפרודוקציה בעזרת צבעי מים, ואת התוצאה שקיבל תיאר בעצמו כ"דומה רק בקירוב למקור" (Batchen, ''Burning with Desire'', p. 127). עם זאת, פרסם גרנשהיים את הרפרודוקציה המצוירת במאמרים ובספרים על תולדות הצילום שפרסם, וציור/צילום זה שב והופיע כמעט בכל ספרי ההיסטוריה של הצילום מאז (כולל הרפרודוקציה המובאת בדף זה).
 
ב-ב־[[1963]], לאחר שהארי רנסום (Ransom) רכש את אוסף גרנשהיים עבור [[אוניברסיטת טקסס]], הועבר התצלום לאוניברסיטה, ושם הוא מוצג כיום במסגרתו המקורית ותחת תאורה מיוחדת. המרכז למחקר במדעי-הרוחבמדעי־הרוח על-שםעל־שם רנסום, אשר מחזיק בבעלות על התצלום כיום, כפוף להסכם עם גרנשהיים, שלפיו אין לספק כל רפרודוקציה אחרת של ההליוגרפיה של נייפס מלבד ציור-המיםציור־המים הנזכר לעיל. חוקר תולדות הצילום באומונט ניוהל (Newhall) פרסם ללא רשות את הרפרודוקציה הלא-מתוקנתהלא־מתוקנת במהדורה משנת [[1982]] של ספרו ''The History of Photography''.
 
==לקריאה נוספת==