מסלול גאוסטציונרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 1:
[[קובץ:Geostat.gif|שמאל|ממוזער|250px|מסלול גאוסטציונרי]]
[[קובץ:Orbits_around_earth_scale_diagram.svg|שמאל|ממוזער|250px|דיאגרמה המראה את סוגי המסלולים סביב כדור הארץ. ה[[מסלול לווייני נמוך|מסלול הלווייני הנמוך]] מסומן בתכלת. מסלול [[תחנת החלל הבינלאומית]] מסומן בקו האדום המקווקו שבתוך התכלת, ה[[מסלול לווייני בינוני|מסלול הלווייני הבינוני]] מסומן בצהוב, וה[[מסלול גאוסטציונרי|מסלול הגאוסטציונרי]] מסומן בקו השחור.]]
'''מסלול גאוסטציונרי''' (ב[[אנגלית]]: '''Geostationary Earth Orbit - GEO''') הוא מסלול מעגלי סביב [[כדור הארץ]] מעל [[קו המשווה]] והוא מרוחק 35,786 ק"מ מפני הארץ. תכונתו העיקרית של מסלול זה היא כי כל נקודה עליו משלימה הקפה סביב כדור הארץ כל 2423 שעות ו56 דקות, כדוגמת נקודה על פני הארץ, ולכן הנקודה על המסלול נראית כנייחת כלפי נקודה על פני הארץ. תכונה זו מאפשרת להעביר שירותי תקשורת לאזורים מוגדרים על פני הארץ לאנטנות המכוונות בזווית קבועה לנקודה ספציפית בחלל. בניגוד ל[[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]], [[לווייני ריגול]] מוצבים ופועלים במסלולים בגובה מספר מאות קילומטר מעל פני הקרקע, הם מקיפים את כדור הארץ מספר פעמים ביום ומיקומם בשמיים אינו קבוע.
 
הרעיון של לוויינים גאוסטציונריים (וגאוסינכרוניים, שגאוסטציונריים הוא מקרה פרטי שלהם) פורסם לראשונה בשנת [[1928]] בידי [[הרמן פוטקניק]]. מסלולים גאוסינכרוניים וגאוסטציונריים עברו פופולריזציה בידי סופר המדע הבדיוני [[ארתור סי. קלארק|ארתור צ'ארלס קלארק]] ב-[[1945]] כמסלולים שימושיים ללווייני תקשורת, ולכן הם נקראים לעתים גם '''מסלולי קלארק''' על שמו. חגורת קלארק היא החלק בשמים בגובה של כ-35,786 ק"מ מעל פני הים במישור קו המשווה שבו ניתן להשיג מסלול קרוב לגאוסטציונרי. בשל השפעות [[רוח שמש]] סוטה לעתים הלוויין ממסלולו, ולכן מופעלים מדי פעם מנועי הלוויין כדי להחזירו למקום הדרוש. כתוצאה מכך אורך חיי הלוויינים מוגבל.