התריתל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ז'
שורה 1:
[[קובץ:Tritel2.jpg|ממוזער|רחוב הכניסה למלאח לאחר הפרעות]]
 
'''התריתל''' היו סדרת [[פרעות]] אנטי-יהודיות בעיר [[פאס]] שב[[מרוקו]] שהתרחשו בין [[17 באפריל|17]] ל-[[19 באפריל]] [[1912]] ([[ל' בניסן]] - [[ב' באייר]] ה[[תרע"ב]]), שבוע לאחר חג [[פסח]] וחגיגות [[המימונה]]. במהלך הפרעות פרצו אלפי חיילים מוסלמים והמונים מתושבי העיר פאס ל[[מלאח]] (הרובע היהודי) של העיר, בזזו אותו ותקפו את תושביו היהודים. בפרעות נהרגו 51 יהודים, הועלו באש חלקים גדולים מהמלאח, ו-12,000 תושביו נאלצו להימלט ונותרו ללא קורת גג למשך שבועות ארוכים.
 
==תריתל - אטימולוגיה==
[[קובץ:Fes coffee place in the mellah.jpg|ממוזער|בית קפה יהודי במלאח של פאס בשנת [[1912]] לפני התריתל]]
"תְרִיתֵל"{{הערה|ב[[ערבית מרוקאית]] מוסלמית המילה נהגית כנראה '''تریتیل''' - "'''תריתיל'''". ראו תחת הערך "saqueo" (ביזה) במילון: José Lerchundi, [https://archive.org/stream/vocabularioespa00lercgoog#page/n756/mode/2up Vocabulario español-arábigo del dialecto de Marruecos], 1892, p. 722.}} היא מילה ב[[ערבית מרוקאית]] שקיבלה ב[[מרוקו]] משמעות מקבילה למושג "[[פוגרום]]".{{הערה|יוסף ינון פנטון, '''הפרעות בפאס או התריתל: ל' בניסן - ב' באייר התרע"ב''', הוצאת [[יד בן צבי]], תשע"ב, עמ' 14.}} עוד בכתבים מ[[המאה ה-19]] ניתן למצוא שימוש במילה 'תריתל' כשם לפשיטות של גדודי צבא מרוקאים על המלאח (הרובע היהודי) בערים השונות של מרוקו. כך, למשל, הכומר והארכאולוג הצרפתי [[לאון ניקולא גודאר]], שביקר במרוקו באמצע המאה ה-19, תיאר שכאשר יש פיגור בתשלום המשכורות של גדודי הצבא, הם מפצים על כך על ידי תריתל נגד היהודים - פשיטה על הרובע היהודי וביזתו.
:"כך נוצר מנהג של ממש להשלים מעת לעת את הפיגור במשכורות הגדודים באמצעות 'תריתל' ביהודים".{{הערה|Leon Godrad,''' Le Maroc: Notes d'un voyageur (1858-1859)''', Alger 1859, p. 31.}}
את הפרעות בפאס בשנת [[1912]] כינו יהודי פאס בשם "ה-תריתל", ב[[הא הידיעה]], עקב היקף המאורעות. פירושה המילולי המקורי של המילה תריתל הוא "לנסות לגלות ולדלות חפצים המוסתרים באדמה". בהרחבה, משמעותה גם "ביזה", והיא תיארה בעבר פשיטות של כוחות כפריים על אסמי הדגן העירוניים.{{הערה|A-L. De Premare, '''Dictionnaire arabe-francais (lengue et culture marocaines)''', V, Paris, 1993-1999, pp. 256-267}}