מרדכי אריאלי (איש חינוך) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי תאריך פטירה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Mordechai Arieli.jpg|שמאל|ממוזער|180px|פרופ' אריאלי]]
'''מרדכי אריאלי''' (נולדקליין) ([[1937]] בישראל, כמרדכי[[17 אריאלי-קלייןבנובמבר]] [[2016]]) היה איש [[חינוך]] [[ישראלי]], [[פרופסור]] למנהלל[[מנהל חינוכי]] ולסוציולוגיהול[[סוציולוגיה]] של בית-הספר ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
נפטר ב 17/11/2016
 
==ביוגרפיה==
אריאלי (שמו בלידה: מרדכי אריאלי-קליין) נולד ב[[ארץ ישראל]] למשפחה דתית-מסורתית. בשנות העשרה שלו הזדהה עם האידאולוגיה הכנענית ("[[העברים הצעירים]]"), ואחר-כך פנה לגישה הרפורמית ליהדות, והיה [[רב רפורמי]] בקהילת [[בלקפול]] שב[[אנגליה]] ([[1960]]-[[1962]]){{הערה|שורשיו, לבטיו ומעבריו בתחום זהותו כישראלי וכיהודי הם עניין מרכזי בספרו אשכנזי: סיפור חיים אפשרי, תל אביב, ספריית מעריב 1999, ו[[ורשה]], הוצאת פוגראניצה, 2005}}.
 
ב-1963 שב ארצה והתמחה בהיבטים פדגוגיים ומנהליים של החינוך בפנימיות. פעל בתחום זה תחילה כמפקחכ[[מפקח (חינוך)|מפקח חינוכי]] מטעם "[[עליית הנוער]]" על מוסדות לילדי עולים ולתלמידים מקבוצות חברתיות חלשות{{הערה|ר' הספר בעריכתו: פנימיות: צוותיהן וקהילותיהן. תל אביב: מסדה: 1992}}, ואז כמזכיר הארגון ([[1966]]-[[1973]]), כעורך כתב-העת לחינוך "[[יסודות (כתב עת)|יסודות]]," ([[1966]]-[[1976]]), וכמפקח על חלק מהמוסדות שעסקו בקליטה ובחינוך בני נוער עולה וחניכים מקבוצות חברתיות-כלכליות חלשות ([[1974]]-[[1988]]).
אריאלי נולד למשפחה דתית-מסורתית. בשנות העשרה שלו הזדהה עם האידאולוגיה הכנענית ("[[העברים הצעירים]]"), ואחר-כך פנה לגישה הרפורמית ליהדות, והיה [[רב רפורמי]] בקהילת [[בלקפול]] שב[[אנגליה]] ([[1960]]-[[1962]]){{הערה|שורשיו, לבטיו ומעבריו בתחום זהותו כישראלי וכיהודי הם עניין מרכזי בספרו אשכנזי: סיפור חיים אפשרי, תל אביב, ספריית מעריב 1999, ו[[ורשה]], הוצאת פוגראניצה, 2005}}.
 
ב-1963 שב ארצה והתמחה בהיבטים פדגוגיים ומנהליים של החינוך בפנימיות. פעל בתחום זה תחילה כמפקח חינוכי מטעם "עליית הנוער" על מוסדות לילדי עולים ולתלמידים מקבוצות חברתיות חלשות{{הערה|ר' הספר בעריכתו: פנימיות: צוותיהן וקהילותיהן. תל אביב: מסדה: 1992}}, ואז כמזכיר הארגון ([[1966]]-[[1973]]), כעורך כתב-העת לחינוך [[יסודות (כתב עת)|יסודות]], ([[1966]]-[[1976]]), וכמפקח על חלק מהמוסדות שעסקו בקליטה ובחינוך בני נוער עולה וחניכים מקבוצות חברתיות-כלכליות חלשות ([[1974]]-[[1988]]).
 
ב-[[1980]] התמנה כמרצה ולימים כפרופסור למינהל חינוכי ולסוציולוגיה של בית-הספר באוניברסיטת תל אביב. עסק בעיקר בחקר קשרי הגומלין בין מורים לתלמידים{{הערה|ר' ספרו אי נחת בהוראה. תל אביב: "רמות", 1995}},
ובמבנה תעסוקת אנשי חינוך{{הערה|ר' ספרו: The Occupational Career of Residential Child and Youth Care Workers New York: Haworth, 1997)}}. בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב פעל אריאלי כמרצה ל[[סוציולוגיה]] ומינהל בתי ספר ומערכות חינוך ובקורסים לחינוך מחוץ למשפחה ([[1983]]-[[2006]]). כן שימש כראש המגמה למינהל החינוך וארגונו ([[1995]]-[[2003]]) וכראש המסלול להכשרת מורים להוראת מדעי החברה ([[1990]]-[[1998]]). בשנים [[2003]] ו[[2006]] הורה קורסים סמסטריאליים אחדים בסוציולוגיה ובחינוך באוניברסיטהב{{ה|אוניברסיטה היגלונית}} ב[[קראקוב]] שב[[פולין]].
 
ב-2006 פרש מעבודה סדירה ומאז עוסקעסק בהשלמה ובעדכון מחקרים שערך בשנות עבודתו האחרונות. כגמלאי הוא עוסקעסק בדרכי תפיסתם של אנשי חינוך את מקצועם ואת תפקידיהם.
 
התגורר בתל אביב. היה נשוי לניבי לבית ברטונוב ואב לשלוש בנות: האנתרופולוגית ד"ר דניאלה אריאלי, השחקנית [[אביגיל אריאלי]] וקטיה.
 
== ספריו ==
שורה 33 ⟵ 31:
* קהילות של נוער: עיונים בחינוך הפנימייתי בישראל, בעריכת קשתי, ש. שלסקי ומ. אריאלי, הוצאת רמות, 2000
* גרסה מתורגמת לפולנית של הספר Aszkenzyjczyk: Biografia Mozliwa, {{כ}}מ. אריאלי, הוצאת Pogranicze, {{כ}}2004
 
 
== הערות שוליים ==
שורה 42 ⟵ 39:
[[קטגוריה:אנשי חינוך ישראלים]]
[[קטגוריה:רבנים רפורמים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: חינוך]]
[[קטגוריה:סוציולוגים ישראלים]]