|
'''הפחד הגדול''' היה גל שמועות שהופצו נגד ה[[אצולה]] ב[[צרפת]], והוא היה אחת [[הסיבות לפרוץ המהפכה הצרפתית]]. גל השמועות נקרא כך מפני שגרם לפחד וחרדה בין איכרי צרפת.
'''הפחד הגדול''' הוא מאורע היסטורי אשר התרחש בקיץ 1789, בימי [[המהפכה הצרפתית]]. זהו שם כולל לחרדה גדולה שפרצה בקרב איכרי צרפת במוקדים שונים ברחבי המדינה. בבסיסה עמדה האמונה כי שודדים אשר נשלחו על-ידי האצילים עושים דרכם אל הכפרים במטרה להשמיד את היבול החקלאי. מעצם היותו מאורע היסטורי הקשור לתחושותיהם של המונים, קשה לתחום באופן מדוייק את זמן התרחשותו. ניתן לקבוע כי הוא לא קודם ל-[[15 ביולי]] [[1789]], יום לאחר [[נפילת הבסטיליה]] ב[[פריס]], ולא מאוחר מה-[[4 באוגוסט]] 1789, בו הוצא הצו לביטול ה[[פיאודליזם]] (תקופה של כשלושה שבועות). הפחד הגדול הוא תוצר של תהליכים חברתיים וכלכליים של התקופה הבלתי יציבה של המהפיכה הצרפתית ומבטא, למעשה, שיא של חששות רבים שהתפתחו לאורך 1789 בקרב פשוטי העם בצרפת.
לאחר [[האספה הלאומית בעת המהפכה הצרפתית|האספה הלאומית]] שנערכה ב-[[1789]] החלו מהומות בצרפת, שכללו את הפלת ה[[בסטיליה]]. באותם ימים הופצו שמועות בין איכרי צרפת נגד האצולה. אלה סיפרו על שודדים ששלחו האצילים כדי לתקוף איכרים ואת אדמותיהם. השמועות הפיצו פחד רב וחרדה בין איכרי צרפת.
==רקע פוליטי-כלכלי==
במאות ה-17 וה-18 צמחה ב[[צרפת]] ה[[בורגנות]] מתוך המעמד השלישי. הבורגנות הורכבה מסוחרים אשר צברו הון רב ועצמה כלכלית. נוצר מצב בו הן הקבצן המרוד ביותר והן הסוחר העשיר ביותר היו חלק מהמעמד השלישי.{{הערה|משה ליפשיץ, המהפכה הצרפתית 1789-1795 (תל-אביב: לוגוס, 2003), עמ' 17, 25.}} למעשה, נוצר פער עצום בין הכוח הכלכלי של הבורגנים לבין כוחם הפוליטי. לצד זה, כוחם העולה של הבורגנים לרבות מקרים של קניית תארי אצולה ואיוש עמדות מפתח, גרמו לאנשי האצולה להרגיש כי הבורגנים מכרסמים במעמדם. הדבר הובילם למאבק במלך במטרה לשמר את המעמד האצילי על זכויות היתר הייחודיות לו.{{הערה|ליפשיץ, המהפכה הצרפתית 1789-1795, עמ' 24.}} השנאה העזה ששררה בקרב הבורגנים לאצילים וההפך, וכמו גם נסיונותיהם השונים של כל אחת מאוכלוסיות אלה לצבור כוח פוליטי היו מבין הגורמים העיקריים לפרוץ המהפכה הצרפתית.
בעקבות החרדה החל גל פרעות נגד האצולה הכפרית, שכלל מעשי אלימות. האיכרים ניצלו את המצב כדי לשרוף מסמכים שהכילו חובות לאצולה, הסתערו על טירות האצילים והעלו אותן באש, ותוך כי כך השמידו מסמכים רבים שנרשמו בהם חובותיהם לאצולה. גם בערים פרצו מהומות בשל האבטלה והאמרת מחיר הלחם. על אלה נוספו מעשי שוד של קבצנים ונוודים בדרכים ובערים. מעשי אלימות אלה הצטרפו למהומות שהתחוללו באותם ימים בערי צרפת.
הפחד הגדול התחיל בימים שלאחר נפילת הבסטיליה בידי המוני פריס ב-14 ביולי 1789. מקובל לראות במאורע זה כמסמל את סוף השלב הראשון של המהפכה הצרפתית. בחודשים שקדמו לנפילת הבסטיליה כונסה [[אסיפת המעמדות]] כתוצאה מלחץ פוליטי על המלך, הן מצד האצילים והן מצד הבורגנים. ב-17 ביוני החליטו המהפכנים הבורגנים לכנס אסיפה אשר הורכבה תחילה רק מצירים של בני המעמד השלישי כצעד חתרני כנגד המלך. [[לואי ה-16]] זימן כוחות מזוינים אל תוך פריס על-מנת לפזר את אסיפה זו, היא [[האסיפה הלאומית]]. התנגשות זו הובילה לבסוף לנפילת הבסטיליה.{{הערה|ולטר גראב, המהפיכה הצרפתית (תל-אביב: משרד הביטחון-הוצאה לאור, 1982), 22-26.}}
{{קצרמר|היסטוריה}}
על-מנת להיטיב להבין את התפרצות הפחד הגדול ביולי 1789, לא די בהבנת המאבקים הפוליטיים. הפחד הגדול היה תופעה עממית, ולכן יש למקד את המבט במעמד הנמוך יותר אשר לא לקח חלק בתסיסה הפוליטית (שהייתה מנת-חלקם של הבורגנות והאצולה). ב-1789 הגיע מצבה הכלכלי של צרפת כולה, ושל האיכרים בפרט, לשפל. ה[[בצורת]] של קיץ [[1788]] וכן החורף הקשה של 1788-9 פגעו קשות ביבולים החקלאיים.{{הערה|ליפשיץ, המהפכה הצרפתית 1789-1795, עמ' 91.}} לעובדה זו השלכות מרחיקות לכת לנוכח העובדה כי ב-1787, כחלק מנסיון לרפורמה כלכלית, הוסרו ההגבלות על סחר התבואה וכן החל ייצוא של עודפי מזון חקלאיים, מה שהביא להתרוקנות מחסני התבואה. כתוצאה מכך מחירי המזון עלו בהתמדה. בנוסף, בשנים אלה גדלה אוכלוסיית האיכרים באופן משמעותי. כל זאת הביא להדרדרות כלכלית בצרפת ולמשבר חקלאי חמור הטומן בחובו רעב ועוני קשים.{{הערה|Georges Lefebvre, trans. Joan White, The Great Fear of 1789: Rural Panic in Revolutionary France (New-York: Pantheon Books, 1973 [1932]), pp. 11-12.}} באזורים הכפריים לא נותר למחוסרי הפרנסה והמזון אלא להפוך למקבצי נדבות ותופעה של נוודים וקבצנים החלה להתפשט ברחבי צרפת.{{הערה|Lefebvre, The Great Fear of 1789, p. 14.}}
[[קטגוריה:המהפכה הצרפתית]]
==התהוות הפחד משודדים==
מצויות בידינו עדויות מהתקופה על התגבשותן של חבורות שודדים אשר הסתובבו בין העיירות והכפרים וסחטו כספים ורכוש מאיכרים.{{הערה|Lefebvre, The Great Fear of 1789, pp. 19-20.}} המציאות הזו עוררה את חששם של עובדי האדמה מפני גניבות.{{הערה|Lefebvre, The Great Fear of 1789, p. 17.}} גורם נוסף אשר תרם לאוירת החשש בקרב האיכרים הוא העובדה כי לאורך המחצית השנייה של המאה ה-18, שאפו בעלי האדמות הפיאודלים להגביל ולאסור אחזקת נשק בידי האיכרים בשל חשש ממרידות (מה שהותיר את האיכרים מחוסרי יכולת להגן על עצמם מפני שודדים).{{הערה|Lefebvre, The Great Fear of 1789, p. 21.}} אין מדובר עדיין בפחד הגדול, אלא בניצנים של אוירת פחד וחשש אשר יתפתחו, בבוא העת, בחודש יולי, לכדי אימה של ממש.
האיכרים, אם כן, תלו את מצבם הקשה – רעב, חוסר תעסוקה, חוסר ביטחון - בגורם השנוא עליהם ביותר – האצילים. הפחד מהנוודים והקבצנים, המוצדק במידה רבה, נתהווה לכדי אמונה בקשירת קשר של האריסטוקרטים במטרה להרעיב את פשוטי העם על-ידי שליחת שודדים לשרוף את יבוליהם. עד יולי 1789, חשש זה מפני השודדים של האצולה כבר כיסה את צרפת כולה.{{הערה|Lefebvre, The Great Fear of 1789, p. 137.}}
יש מקום להבהיר את המונח שודדים בשל עמימות משמעותו מחד, וחשיבותו הרבה להבנת הפחד הגדול מאידך. במקור החשש הוא מפני brigand או brigandage. השימוש במונח זה בצרפת של 1789 היה רחוק מלהיות חד-משמעי. תעודות מהתקופה פורשות בפנינו מניפה רחבה של משמעויות למילה brigand: "איכרים מורדים"; "חבורות שודדים"; "זרים" ואף משמעויות ספציפיות למדי כגון "המונים עירוניים המורדים כנגד איסוף מסים". לצד שימושים אלה, ישנו שימוש נרחב (41.5% מתוך התעודות שנבדקו) במילה brigands במשמעות פרטיקולרית הנוגעת לאותם שודדים של הפחד הגדול.{{הערה| Clay Ramsay, The Ideology of The Great Fear: The Soissonnais in 1789 (Baltimore: The Johns Hopkins University Press, 1992), p. 146.}}
==התפרצות הפחד הגדול==
בחצי השני של [[יולי]], בשבועות שלאחר נפילת הבסטיליה, במוקדים שונים ברחבי צרפת, הפך החשש מהשודדים לכדי ודאות מוחלטת בדבר בואם. פעמוני כנסייה צולצלו כאות המבשר על סכנה ושליחים נשלחו לכפרים סמוכים כדי להזהיר מפניה.{{הערה| Lefebvre, The Great Fear of 1789, p. 137.}} כך התפשטה ההודעה ברחבי צרפת: "השודדים באים". מאורעות אלו מכונים "הפחד הגדול" כיוון שלגיונות "השודדים"{{הערה|כאמור, יש להבין את ה-brigands של הפחד הגדול כמושג ייחודי למאורע היסטורי זה. היות והאמונה הייתה כי השודדים נשלחו על-ידי האצילים באופן מאורגן, בחרתי להוסיף את המילה לגיונות ל-"שודדים" במטרה לשרת את ייחודיותו של המונח.}} לא היו ולא נבראו. מנקודת מבטם, הכפריים הפיצו את ההודעה מתוך חובה אזרחית או סולידריות כלפי קרובי משפחה וחברים. בפועל, הם הפיצו שמועה שגויה אשר גרמה לאימה גדולה וחרדה.
שאלת אופן התפשטותו של הפחד הגדול והסיבות להפצתו הטרידה לא רק היסטוריונים אלא גם את אנשי התקופה. מרגע שנתברר כי אין ממש בשמועות הללו, החל ויכוח בדבר מקור הפצתן. העובדה כי השמועה נפוצה במהירות גדולה ובמקומות שונים יצרה את הרושם כי מדובר במעשה מכוון. האצילים האשימו את המהפכנים הבורגנים בהפצת השמועה כדי לקומם את האיכרים כנגדם, וחלקם אף ראו באסיפה הלאומית כמקור השמועות. לעומתם, המהפכנים ראו בהפצת השמועות מעשה ידיהם של האצילים אשר ביקשו להראות לבורגנים כי לא ניתן לשלוט בהמונים. ג'ורג' לפבר, חוקר "הפחד הגדול", דוחה מכל וכל הסברים אלה להתפשטותו של הפחד הגדול - הסברים אשר אמנם הועלו מפיהם של בני התקופה אך מצאו הדים גם בקרב היסטוריונים של המהפכה הצרפתית.{{הערה|ליפשיץ, המהפכה הצרפתית 1789-1795, עמ' 120.}}
במוקדים מסויימים, דוגמת [[נאנט]] במערב צרפת, חרדות מקומיות התחילו כאשר ראו האיכרים כוחות נעים מרחוק. הפחד מלגיונות "השודדים" גרם להם לחשוב שהם רואים אותם בעיניהם ממש. בפועל, חזו האיכרים בכוחות שנשלחו להשיב את הסדר על כנו בעיירה סמוכה, בה התפתחו מהומות כתוצאה מנפילת הבסטיליה והמהומות בפריז. במוקדים אחרים, הפחד הגדול צמח מתוך חששות כלכליים. יש לזכור כי יולי היא [[עונת הקציר]] בצרפת, עובדה אשר מהווה כר נרחב לחששות וחשדנות, הן באופן כללי ובפרט ביולי 1789 בו המצב הכלכלי היה ירוד במיוחד. מקרה אחד של קטטה ב[[קלרמונט]] נחזה על-ידי כפריים מרחוק וזרע בהם את האמונה כי המתקוטטים אינם אלא שודדים אשר נמצאים בדרכם אליהם בכדי לשרוף להם את היבול. השמועות התפשטו במהירות והתפתחו לכדי מימדים גדולים של פניקה. דוגמה אחרת היא הזעקת עזרה של איכר אשר קיבל איומים מחבורת פועלים שהתגלגלה לבסוף לכדי שמועות על לגיונות "שודדים". {{הערה|Lefebvre, The Great Fear of 1789, pp. 143-147.}}
חשוב לזכור כי העובדה כי לא היה בסיס עובדתי לאימה, לא מבטל את עצם קיומה. בסוף יולי 1789 אימה אמיתית חלשה על כשני שליש משטחה של צרפת.{{הערה|Ramsay, The Ideology of The Great Fear, Introduction: p. xv.}} הפחד הגדול לא היה תוצר של הפצת שמועות מכוונת כמו שהיה תוצר של התהליכים החברתיים והכלכליים של התקופה.{{הערה|Lefebvre, The Great Fear of 1789, p. 210.}} ספק אם היו אנשי הכפרים טועים להאמין כי השודדים באים אלמלא התפתחה אצלם הציפייה שדבר כזה מתעתד להתרחש.{{הערה|Lefebvre, The Great Fear of 1789, p. 137.}}
==השלכות: מרד האיכרים וביטול המסים הפיאודליים==
התוצאה המידית של הפחד הגדול הייתה [[התקוממות האיכרים]]. בשלב זה בהיסטוריה, עובדי האדמה, גם אלו אשר היו בעלי אדמות, עדיין נאצלו לשלם לאציל לו היו כפופים מסים גבוהים מאוד. תפיסת האיכרים את האצילים כעומדים מאחורי נסיון התקיפה הובילה אותם להגיע בהמוניהם אל האחוזות ולדרוש אחת ולתמיד את ביטול המסים הפיאודליים. לעתים נסתיימו ההתקוממויות ללא נפגעים, במידה והאציל נכנע ללחץ ההמון. במקרים אחרים המצב הגיע לכדי מהומות של ממש תוך פריצה לאחוזות האצילים במטרה לשרוף את מסמכי החובות הפיאודליים.{{הערה|פאול ניקול, המהפכה הצרפתית, מאנגלית: דן צלקה (תל-אביב: מ. מזרחי, 1963), עמ' 46-47.}}
התקוממות האיכרים התקבלה באופן שלילי ביותר בקרב הבורגנים. כבעלי רכוש, גם אם לא פיאודלי, חששו אנשי האסיפה הלאומית מפני אובדן שליטה. חשוב לזכור כי לא רק האצילים זכו ליחס זועם מצד האיכרים. גם הבורגנים בהיותם סוחרים ובעלי רכוש היו מוקד לשנאה. האיכרים לא הבחינו בין בעל רכוש בורגני לבין בעל רכוש פיאודלי. אנשי האסיפה הלאומית עמדו חסרי אונים לנוכח האימה והמהומות שפקדו את המדינה.{{הערה|גראב, המהפיכה הצרפתית, עמ' 29.}} דרישותיהם של המהפכנים לשוויון אכן לא עלו בקנה אחד עם קיומם של המסים הפיאודלים אותם דרשו האיכרים לבטל. מצד שני, לא רק רכוש האצילים עמד בסכנה עם פרוץ המהומות אלא גם רכושם של הבורגנים.
ב-4 באוגוסט, כתוצאה מהפחד הגדול וממרד האיכרים, בוטלו המסים הפיאודליים על-ידי האסיפה הלאומית.{{הערה|ויליאם דויל, המהפכה הצרפתית: מבוא, מאנגלית: תמי אילון-אורטל (תל-אביב: רסלינג, 2006), עמ' 52.}} בכך, היווה הפחד הגדול גורם משמעותי ביותר בהתפתחות המהפכה הצרפתית. המשטר הישן נפל תוך חודשים מעטים כתוצאה של שלושה מאורעות. הפיכת אסיפת המעמדות לאסיפה לאומית, נפילת הבסטיליה בידי המוני פריס, והפחד הגדול אשר, למעשה, הכריח את האסיפה הלאומית לבטל את שרידיו האחרונים של הפיאודליזם.{{הערה|גראב, המהפיכה הצרפתית, עמ' 32.}}
==ביבליוגרפיה==
Lefebvre, Georges. The Great Fear of 1789: Rural Panic in Revolutionary France. New-York: Pantheon Books, 1973 [1932].
Ramsay, Clay. The Ideology of The Great Fear: The Soissonnais in 1789. Baltimore: The Johns Hopkins University Press, 1992.
גראב, ולטר. המהפיכה הצרפתית. תל-אביב: משרד הביטחון-הוצאה לאור, 1982.
דויל, ויליאם. המהפכה הצרפתית: מבוא. מאנגלית: תמי אילון-אורטל. תל-אביב: רסלינג, 2006.
ליפשיץ, משה. המהפכה הצרפתית 1789-1795. תל-אביב: לוגוס, 2003.
ניקול, פאול. המהפכה הצרפתית. מאנגלית: דן צלקה. תל-אביב: מ. מזרחי, 1963.
==הערות שוליים==
|
