הבדלים בין גרסאות בדף "כפייה אנטי-דתית בישראל"

==כפייה חילונית כנגד מוסלמים==
חלקים גדולים בחברה המוסלמית נוקטים בגישה שמרנית כלפי ערכי משפחה והיחס לנשים. למשל, בחברה הערבית נשים לא מעשנות בפרהסיה.{{הערה|{{הארץ||נשים פלסטיניות באנדרגראונד התל אביבי: ראיון עם הבמאית מייסלון חמוד|1.3182744|29 בדצמבר 2016}}.}} התנהגותם של צעירים הנוהגים באופן מתירני ביישובים ערביים נראים בעיני השמרנים כסוג של כפייה אנטי-דתית.
 
כמו כן קיימים מקרים שבהם מוסלמים בישראל נאלצים לחוות פגיעה בערכי הדת שלהם, למשל, למוסלמים אסור לנגוע בבקבוקי [[יין]] או [[משקה חריף]]. עם זאת, מוסלמים העובדים בסופרמרקטים וברשתות שיווק אחרות נאלצים לעתים קרובות לסדר או להעביר בקופה בקבוקי אלכוהול. במספר מקרים בהם קופאית ביקשה מהלקוח להעביר את המוצר בקופה, הלקוחות מחו בפני ההנהלה.
 
ב[[שירות בתי הסוהר]] נדונו מספר תלונות של אסירים מוסלמים ונוצרים שטענו כי ננקטת נגדם כפייה אנטי-דתית. בעקבות התלונות זכו האסירים לאכול לחם במהלך [[חג הפסח]], ולערוך ארוחות חגיגיות לאסירים בחגים מוסלמיים ונוצריים.{{הערה|{{ערוץ7|יאיר שפירא|קוברים את החוק והמשפט|10305|25 במרץ 2012|Articles/Article}}}}