ויקיפדיה

סבסטיאן מינסטר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Yoavd (שיחה | תרומות)
מנטרים
104,932 עריכות
מ תיקון קישורים שבורים
שורה 18:
== חייו ==
[[קובץ:Saal-Ingelheim-Cosmographia-1628.jpg |שמאל|ממוזער|250px|עיר הולדתו של סבסטיאן מינסטר, חיתוך עץ המופיע בספרו קוסמוגרפיה, מהדורה משנת 1628]]
סבסטיאן מינסטר נולד לאנדריאס מינסטר באינגלהיים (היום [[אינגלהיים אם ריין]]), עיר קטנה על גדות ה[[ריין]], הממוקמת בין הערים בינגן ו[[מיינץ]], שהייתה חלק מ[[האימפריה הרומית הקדושה]]. שמו סבסטיאן ניתן לו כיוון שנולד ב-20 בינואר, היום בו חוגגים את חג [[סבסטיאן הקדוש]]. אביו ניהל את בית החולים "הייליגייסט" ("Heiliggeist", "רוח קדוֹשה"), והכנסתו מעבודתו אפשרה לו לממן את לימודי בנו באוניברסיטה. בין השנים [[1503]]–[[1508]], למד [[לוגיקה]], [[קוסמולוגיה]], [[תאולוגיה]], [[מתמטיקה]] ו[[מדעי הטבע]] באוניברסיטה ה[[פרנציסקנים|פרנציסקנית]] ב[[היידלברג]]. שנתיים לאחר שהחל את לימודיו, הצטרף למסדר [[פרנציסקנים|הפרנציסקני]], ובהיותו בן 24, הוסמך ל[[כמורה]] מטעם המסדר והמשיך את לימודיו במנזר [[קתרינה מאלכסנדריה|סנטה קתרינה]] בעיירה רוּפאך (Rufach) ב[[אלזס]].{{הערה|כיום העיירה רופה (Rouffach) ב[[מחוזות צרפת|מחוז]] [[או-רן]] ב[[חבלי צרפת|חבל]] [[אלזס]] ב[[צרפת]]}} במקום זה, פגש לראשונה את ההומניסט וההבראיסט [[קונרד פליקן]] (Konrad Pelikan) שהיה מורה ל[[עברית]], ל[[יוונית]], למתמטיקה ולקוסמוגרפיה. במשך חמש שנים תרם פליקן תרומה משמעותית להרחבת ידיעותיו של מינסטר ונטע בו את הכמיהה להמשיך ולחקור את הנושאים הללו. בשנת [[1514]], עבר מינסטר עם פליקאן ל[[טיבינגן]], והחל ללמד [[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת טיבינגן]], שם למד גם במקביל לעבודתו כמרצה, [[אסטרונומיה]], מתמטיקה ו[[גאוגרפיה]] בהנחיית [[יוהנס שטפלר]] (Johannes Stöffler), שהיה יושב ראש הקתדרה ללימודי מתמטיקה וללימודי [[אסטרונומיה]]. במשך חמש שנות לימוד, הקנה שטפלר למינסטר גם את היסודות של תורת הקרטוגרפיה. באותה עת, הוציא מינסטר לאור ספר המכיל תמצית של כתבים שהתפרסמו בעבר בתחום הקרטוגרפיה, המלווים ברשימות שכתב בנושא, ותוך זמן לא רב ביסס את מעמדו כגאוגרף בולט.
 
בין השנים [[1518]]–[[1520]] התגורר ב[[בזל]] ועבד בבית הדפוס של אדם פטרי (Adam Petri). באותה שנה יצא לאור בבזל ספרו של [[אליהו בחור]] (המכונה ב[[לטינית]] אליה לוויטה) "דקדוק אליהו", אותו תרגם מינסטר ללטינית.
שורה 26:
במהלך השנים הללו, תרגם והוציא לאור מספריהם של גדולי רוח יהודים, בהם [[הרמב"ם]], [[דוד קמחי]] והרב [[אליהו מזרחי]]. לצורך הוצאתם לאור, השקיע מינסטר מאמצים כבירים כדי להגיע לבזל לפחות פעם בשנה. מאמצים אלה לוו בתסכול כבד, שכן המסדר הפרציסקני בו היה חבר ואוניברסיטת היידלברג בה לימד, לא ראו בעין יפה את נסיעותיו. באחד מהמכתבים שכתב, קבל על המחנק שחש בהיידלברג, על רצונו להשתחרר מהמסדר ועל הקשיים לבצע זאת. כמו כן כתב כי אולי בעתיד תיקרה האפשרות הזו בפניו, אבל אין הוא מאמין בכך. "מה אעשה? אני משתוקק להיות אדם חופשי, להיות נוצרי טוב, אבל זה בלתי אפשרי, בשעה שאני ידוע לעולם באופן רב יותר מאשר תקוותיי ידועות לי. אני כותב עכשיו מספר ספרים על השפות ארמית ועברית ואין לי שמץ של מושג אם אקבל אישור לנסוע שוב לבזל...".{{הערה|1=ספרו של מתיו מקלין [http://books.google.co.il/books?id=5G-VUKxAIl8C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false עמ' 15]}}
 
במכתבו רמז סבסטיאן מינסטר על עריכתו את הספר '''ערוך''' (Dictionarivm Chaldaicum). עבודה זו של סבסטיאן מינסטר, שיצאה לאור בשנת [[1527]], היא מה[[לקסיקון|לקסיקונים]] המוקדמים ביותר שיצאו לאור בשפה הארמית והלטינית, המהווה המשך ישיר לעבודתו הקודמת '''דקדוק דלישן ארמי''' (Chaldaica Grammatica), שיצא לאור מוקדם יותר באותה שנה. באחרית דבר לספר דקדוק זה, התייחס סבסטיאן מינסטר לתוכניתו להוציא לאור את הספר ערוך, וכך כתב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אם ה' ירצה ויתן לי את חיים ויאריך ימים, אתן גם לכם בזמן קצר את ספר הערוך, שבו תמצאו את תיבות והמילות אשר בתרגום ואשר אצל חכמים העבריים תמצאו, עם ענייניהם ופירושי הרומיים, ה' אלוהינו ישמורכם מכל רע ויאיר לבותיכם ושכליכם.}} בכתיבת הלקסיקון, אותו ערך לפי [[סדר אלפביתי]], התבסס סבסטיאן מינסטר על הספר "[[הערוך]]" שכתב המדקדק בן [[המאה ה-12]], רבי [[נתן מרומי|נתן בן יחיאל]], אותו מצא במנזר [[דומיניקני]] ב[[רגנסבורג]]. כמו כן, הכניס לספר הערות שכתב מורהו לעברית פליקן, המתייחסות לאוצר המילים של ה[[תלמוד]]. בדברי הפתיחה למהדורה זו, הבהיר כי הלקסיקון נועד לסייע למלומדים להבין את ה[[ספרות רבנית|ספרות הרבנית]] וחלק מספרי התלמוד שנכתבו ב[[ארמית]]. לקסיקון זה, כלקסיקון הקודם, הוא בין השאר, פועל יוצא משאיפתו של סבסטיאן מינסטר להקנות כלים לקריאת [[ספר דניאל|ספרי דניאל]] ו[[ספר עזרא|עזרא]], המהווים חלק מהברית הישנה, אותם על פי תפיסתו, ראוי כי ה[[נוצרים|נוצרי]] יוכל להבינם גם בשפה הארמית - שפת המקור בה הם נכתבו.{{הערה|[httphttps://www.pirages.com/storepages/29507.htmbooks/ST11086/sebastian-munster/dictionarivm-chaldaicum לפרטים נוספים על הספר ועל חשיבות הבנת השפה הארמית ראו באתר Pirages Finebooks &medieval manuscripts]{{קישור שבור|23 בינואר 2017}}}} הודות לסבסטיאן מינסטר וליוהאן פרובן (Johann Froben), עבודה זו, כמו רבות אחרות, הפכה להיות כלי משמעותי לתרגול ה[[בלשנות]] הרבנית בידי ההבראיסטים הנוצרים.{{הערה|1=על הלקסיקון ולפרטים נוספים, ראו בדף "[http://www.library.upenn.edu/exhibits/cajs/jastrow/05.html Judaica Online Exhibitions]", באתר הספרייה של [[אוניברסיטת פנסילבניה]] (library.upenn.edu).}}
 
בחלק העליון של ה[[תחריט]] המופיע בשער הספר, מתנוסס שמו של [[הנס הולביין]].
שורה 51:
הרפורמציה הפרוטנסטנטית התפשטה במהלך המחצית הראשונה של [[המאה ה-16]] לדרום מערב גרמניה, והתקבלה באופן רשמי על ידי ה[[נסיך בוחר|נסיך הבוחר]] אוטו היינריך, שריכז בחצרו בהיידלברג הומניסטים רבים, ביניהם רויכלין, שהשפיע באמצעות הרצאות שנתן, על חיי הרוח באוניברסיטת היידלברג.
 
סבסטיאן מינסטר, הושפע רבות מהרוחות החדשות שנשבו באירופה ומאנשי הרוח ההבראיסטים שהקיפו את מעגל חייו, הן בתקופת היותו [[סטודנט]] והן בתקופת היותו [[מרצה]]. בנסיעתו הראשונה בשנת [[1518]] לבזל, שהייתה עיר פרוטסטנטית ברובה ומרכז של [[אינטלקטואל]]ים שהגיעו אליה מכל רחבי אירופה, ספג את האווירה ה[[קוסמופוליטי]]ת של העיר ויצר קשרים עם [[איש רוח|אנשי הרוח]] שהתקבצו בה. הוא ורבים מהם, הסתופפו סביב [[אראסמוס מרוטרדם]] שהקים שם את ביתו באותה עת. הם היו קשובים למשנתו, שהטיפה לטיהור ה[[דוקטרינה]] [[פורמליזם משפטי|הפורמליסטית]] הנוקשה שאפיינה את מוסדות הנצרות ב[[ימי הביניים]] ואת רעיונותיו ביישום המחקר הטהור, שהובילו אותו לסרב לחבור באופן רשמי לתנועה הפרוטסטנטית או לכל תנועה אחרת, על-מנת שיוכל לעסוק במחקריו ללא משוא פנים וללא כל התחייבות ל[[דוקטרינה]]לדוקטרינה כלשהי.
 
כאשר התמנה מינסטר ללמד עברית ופרשנות של המקרא באוניברסיטת היידלברג, הוא הביא עמו למקום את המטען התרבותי שספג בבזל, שהשתלב היטב עם ה[[מורשת (תרבות)|מורשת]] ההבראיסטית שהותיר אחריו רויכלין, שנים לאחר מותו.
שורה 134:
 
באחד מפרקי הספר, הגדיר מינסטר את תכליתו: {{ציטוט|תוכן='''קוסמוגרפיה או תיאור כל הארצות, הנסיכויות והערים החשובות של האדמה כולה וכן נסיבותיהן, תכונותיהן, דתן, מנהגיהן, תולדותיהן ועלילותיהם'''.|מקור=|מרכאות=כן}}
{{הערה|מתוך החוג להיסטוריה כללית מקורות ומשאבים לתולדות העת החדשה המוקדמת חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה בעריכת פרופ' בנימין ארבל ספר ראשון, פרק 82: על אודות ההפלגה בים, סבסטיאן מינסטר, [http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/wp-content/uploads/2009/02/sourcesarbel.pdf עמ' 98]{{קישור שבור|23 בינואר 2017}}}}
 
כדבריו של מינסטר, עוסק הספר בגאוגרפיה, בהיסטוריה, ב[[זואולוגיה]], ב[[בוטניקה]], ב[[אתנוגרפיה]] וב[[אסטרונומיה]] ומלווה בטקסטים ובמאות מפות ואיורים של מדינות וערים ברחבי העולם. סבסטיאן מינסטר הקדיש בספרו תשומת לב רבה לצמחייה הגדלה במקומות שונים בעולם, לתלבושות המסורתיות שהיו נוהגים ללבוש בתקופות שונות, לתיעוד [[מלך|מלכים]] ו[[נסיך|נסיכים]], באמצעות ציורי [[דיוקן]], לתיעוד [[עבודה (כלכלה)|מלאכות]], בעלי חיים, [[מפלצת|מפלצות]] ויצורים [[מיתולוגיה|מיתולוגיים]], [[קרב]]ות ואנשים ממעמדות שונים ומתרבויות שונות. כמו כן נתן ביטוי לפרשנויות השונות של תיאור העולם על ידי [[סטראבון]], [[קופרניקוס]], [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] ואחרים ולהתפתחות הקרטוגרפיה והאסטרונומיה באמצעות תיאור [[כלי מדידה]] ושיטות [[מתמטיקה|מתמטיות]]. מינסטר התייחס בספרו לנמלי הים, לכפרים, לחוות ולנתיבי הנהרות לא כאל אובייקטים העונים להגדרות יבשות הנובעות מחישובי [[קנה מידה]], מרחקים בין מיקומם בשטח וגודלם, אלא כאל אובייקטים הראויים להתייחסות הנובעת מנקודת מבט הומניסטית והבנה עמוקה של מהות הטבע.
 
סבסטיאן מינסטר שכר עשרות חוקרים ומלומדים כדי שיצאו למסעות, במטרה לאסוף מידע ולתעד את המקומות בהם ביקרו. הוא ערך אף בעצמו מסעות מחקר ברחבי גרמניה, אותם תעד בספרו. לעתים הסתייע בתמיכה כספית וחומרית, על-מנת שיוכל לבצע את תוכניתו השאפתנית. כמו כן, התכתב עם מלכים, [[בישוף|בישופים]], [[דיפלומט]]ים, [[ראש עיר|ראשי ערים]], כדי לאסוף מידע ומסמכים לצורך יצירת הספר. בקשותיו למידע, לא תמיד זכו למענה ובאחד ממכתביו משנת [[1549]], הזכיר את פנייתו החוזרת ונשנית לבישוף של [[מיינץ]]: "הבישוף של מיינץ הוא כה חירש. כתגובה לבקשותיי הוא שלח כלום וכלום".{{הערה|[http://smg-ingelheim.de/schulpage/sebastian_muenster_namenspatron/die_kosmographie.htm ציטוט ממכתבו של סבסטיאן מינסטר באתר ingelheim.de]{{קישור שבור|23 בינואר 2017}}שם=קוסמוגרפיה}}
 
====ביקורת על הספר====
חלק ניכר מתיאוריו של מינסטר את העולם, התבססו על מקורות מיד שנייה, שלקו באי-דיוקים ובהגזמות, וכן בצורך שלו להשלים פרטים שנבעו מפרי [[דמיון|דמיונו]] ומהשקפותיו הדתיות. את ה[[מונגולים]] וה[[טטרים]], תיאר כבעלי ראש גדול וקול צווחני וכאוכלי [[כלב]]ים, [[חתול]]ים ו[[עכבר]]ים. בשל תיאורים בוטים מסוג זה, ספג מינסטר ביקורת נוקבת על היותו מתנשא ובעל [[דעה קדומה|דעות קדומות]] העלולות ללבות פחד ורתיעה מפני הזר והבלתי מוכר. כמו כן נשלחו כלפיו חיצי ביקורת על היותו ידוע כבעל ביקורת עצמית, אך ללא תוצאות מעשיות.{{הערה|שם=קוסמוגרפיה|[http://archiv.smg-ingelheim.de/schulpage/sebastian_muenster_namenspatron/die_kosmographie.htm מתוך ביקורת על הספר קוסמוגרפיה באתר ingelheim.de]{{קישור שבור|23 בינואר 2017}}}}
 
ביקורת נוספת שהוטחה כלפי מינסטר, נסובה על שימושו באיורים זהים לתיאור ערים שונות, כגון הערים [[קובלנץ]] ובזל, [[ונציה]] ו[[פרנקפורט]], [[מילאנו]] ואינגלהיים.
 
כמענה לביקורת שהוטחה כלפי תיאוריו הבוטים בהתייחסו למונגולים ולטטרים, כתב בשנת [[1545]]: "אם הדיווחים המוזרים הללו הגיעו אלינו, הרי ברור שאנו נאיביים כדי לקבלם, ככל שאנו מרשים לעצמנו". בשנת [[1548]] כתב "אני מתוודה על פזיזותי, באשר לביקורת שקיבלתי על הספר", ובשנת 1557 כתב: "אנו יודעים כי בעבודה מסוג זה נדרשות השערות וניחושים הנובעים ממחסור במידע אמין".{{הערה|[http://smg-ingelheim.de/schulpage/sebastian_muenster_namenspatron/die_kosmographie.htm ראו ביקורת על הספר שם=קוסמוגרפיה באתר ingelheim.de]{{קישור שבור|23 בינואר 2017}}}}
 
מתיו מקלין כתב, כי האמביציה של סבסטיאן מינסטר לתאר באמצעות הספר קוסמוגרפיה את העולם כולו, לא עמדה במבחן התוצאה, שכן בסופו של דבר, מספק הספר תיאור מוגבל של העולם, בהתייחס לאמצעים וליכולות שהיו באותה עת.
שורה 162:
|'''ספר 4'''|| [[דנמרק]], [[נורווגיה]], [[שוודיה]], [[פינלנד]], [[איסלנד]], [[הונגריה]], [[פולניה]], [[ליטא|ליטואניה]], [[רוסיה]], [[ולאכיה]], [[בוסניה (אזור)|בוסניה]], [[בולגריה]], [[יוון]], [[טורקיה]]
|-
|'''ספר 5'''|| [[אסיה הקטנה]], [[קפריסין]], [[אמריקה]], [[ארץ ישראל|פלסטין]], [[חצי האי ערב|ערביה]], [[ממלכת פרס|פרס]], [[מרכז אסיה]], [[אפגניסטן]], [[סיטיה]], [[טטרים|טרטרי]], [[הודו]], [[ציילון]], [[בורמה]], [[סין]], מזרח [[הודו]], [[מדגסקר]], [[זנזיבר]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|'''ספר 6'''|| [[מאוריטניה]], [[טוניס]], [[לוב]], [[מצרים]], [[סנגל]], [[גמביה]], [[מאלי]], [[דרום אפריקה]], [[מזרח אפריקה]]
שורה 212:
===מפות ארץ הקודש שצייר===
====רקע ====
מפות ארץ הקודש, הן לרוב, מפות מצוירות המתעדות באופן אמנותי את ארץ הקודש וחלק מעריה. בניגוד לקרטוגרפיה המודרנית המבוססת על מדידות, [[היטל (ייצוג גרפי)|היטל]]ים, שימוש ב[[קנה מידה]] ושאיפה להגדיר באורח אובייקטיבי את נושאי המיפוי ואת רמת ההכללה של הפרטים, המפות העתיקות, הן יצירות אמנותיות שנוצרו כ"שילוב של [[אמנות]], [[אומנות]] ו[[מדע]]", ללא תלות באמות מידה אובייקטיביות.{{הערה|[http://web.archive.org/web/20160303170814/http://geography.huji.ac.il/.upload/STUDIES_XII/XII-Rubin.pdf ראו, ריכב רובין, מפות עתיקות של ירושלים כמקורות גאוגרפיים היסטוריים]{{קישור שבור|23(גרסת בינוארארכיון 2017}}מתוך [[ארכיון האינטרנט]])}}
 
המפה הקדומה ביותר המתארת את ארץ הקודש היא [[מפת מידבא]] - מפת [[פסיפס]] שנוצרה לפי הסברה ב[[המאה השישית לפני הספירה|מאה השישית לפני הספירה]]. בעקבות מפה זו, נוצרו מפות רבות, בעיקר על ידי ה[[קרטוגרפיה|קרטוגרפים]] האירופאים שזכו להכרה בכל רחבי העולם, שהידועים ביניהם, הם [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]], [[פרנץ הוגנברג]], [[אברהם אורטליוס]], סבסטיאן מינסטר ו[[היינריך בונטינג]].
שורה 261:
 
== ספריו ==
 
=== מספריו בתחום השפה העברית===
====רשימה חלקית מעבודותיו שהוקדשו ללימוד הדקדוק והשפה העברית====
שורה 322 ⟵ 321:
* [http://books.google.co.il/books?id=5G-VUKxAIl8C&pg=PA237&lpg=PA237&dq=cosmographia+book+3+munster&source=bl&ots=FQJP5_Plch&sig=c4ULPTn3vQmjLeYujwA4PqGqgDk&h%20 The cosmographia of Sebastian Munster describing the world in the Reformation, by Matthew Mclean, in googlebooks website]
* [http://wn.com/Cosmographia_(Sebastian_M%C3%BCnster) 4 סרטוני וידאו, איורים מתוך קוסמוגרפיה]
* [http://wwwweb.archive.org/web/20080504220625/http://vaca.com/us@1544.html מפה של צפון אמריקה, מתוך קוסמוגרפיה]{{קישור שבור|23(מתוך בינואר[[ארכיון 2017}}האינטרנט]])
*[http://www.raremaps.com/gallery/archivedetail/20003/Terra_Sancta_XXIII_Nova_Tabula_Rare_edition_with_upside_down_U/Munster.html מפת ארץ הקודש מלווה בהסבר באנגלית, באתר raremaps.com]
* מפות נוספות ורקע קצר על מינסטר [http://spiritoftheages.com/Cosmographia.htm באתר spiritoftheages.com]
שורה 328 ⟵ 327:
*אלן צ'פמן, על הספר קוסמוגרפיה [https://weblearn.ox.ac.uk/access/content/group/1803d649-431f-46cd-9428-f1dc63ef43a3/Rare%20Books/cosmographia.html באתר אוניברסיטת אוקספורד]
* [http://historic-cities.huji.ac.il/mapmakers/munster.html סבסטיאן מינסטר, באנגלית, באתר historic-cities]
* [httphttps://www.pirages.com/storepages/29507.htmbooks/ST11086/sebastian-munster/dictionarivm-chaldaicum מידע באנגלית על המילון הארמי לטיני, DICTIONARIVM CHALDAICUM, בתרגומו של סבסטיאן מינסטר]{{קישור שבור|23 בינואר 2017}}
* [http://www.raremaps.com/gallery/archivedetail/20003/Terra_Sancta_XXIII_Nova_Tabula_Rare_edition_with_upside_down_U/Munster.html גרסה נוספת של מפת ארץ הקודש שצייר סבסטיאן מינסטר, מלווה בהסבר באנגלית], באתר raremaps.com
* [http://books.google.co.il/books?id=UD-5VnAtNIAC&pg=PA112&dq=סבסטיאן+מינסטר&hl=iw&sa=X&ei=CA_yTtXbG8Wp8AO33bCbAQ&ved=0CDkQ6AEwAg#v=onepage&q=%D7%A1%D7%91%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9 'בין יהודים ונוצרים', בפרק הדן ברפורמציה ובהבראיזם, עמ' 111-115, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, באתר Google books]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סבסטיאן_מינסטר"