נשות המזרחי באמריקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החזרת הפרק שהוסר, שיצר אי הבנה בהתפתחות הארגון. היה קשר הדוק בין הארגון באמריקה לארגון בישראל, העובדה היא שהוא אוחד בסופו של דבר לארגון אמן.
שורה 37:
 
[[קובץ:Dormitories 2.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[בית צעירות מזרחי]] שהוקם על ידי ארגון נשות מזרחי אמריקה]]
== נשות מזרחי בארץ ישראל 1918 ==
[[קובץ:Dormitories 2.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[בית צעירות מזרחי]] שהוקם על ידי ארגון נשות מזרחי אמריקה]]
במקביל לפעילות האמריקאית הענפה, קמה בישראל  "הסתדרות נשות מזרחי בארץ ישראל" עם תום [[מלחמת העולם הראשונה]], ללא מעורבותן הישירה של נשות מזרחי באמריקה, אך כמובן שעם תמיכתן, בשונה מארגוני נשים אחרים כמו [[ויצו|ויצ"ו]] והדסה שקמו כארגוני נשים בחו"ל והחליטו על הקמה או אימוץ שלוחה בארץ. הסתדרות נשות מזרחי בארץ ישראל הייתה לחלק בלתי נפרד מארגון "המזרחי" והזדהתה לחלוטין עם "ארגון הגברים", בהתאם לדבריה של הינדה אוסטרובסקי (המאירי) אשר הייתה למנהיגת ההסתדרות הנשית: {{ציטוטון|אנחנו הנשים במושבה, נכנסות לאגודה המזרחי הציונית ונעבוד שכם אחד יחד עם האנשים לטובת בנין האומה על פי התורה והדת}}{{הערה|דבריה של הינדה אוטובסקי באספתו הראשונה של הסתדרות נשי מזרחי בארץ ישראל בא' באב תרע"ח (10.7.1918) מתוך: לילך,רוזנברג פרידמן, "שורשיו של ארגון נשים ציוניות-דתיות "אמונה"-סקירה היסטורית", ''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה,'' עורכת לילך רוזנברג פרידמן, ירושלים 2006 עמ': 16.}}.'''''
 
עוד הצהירו הנשים בארץ ישראל: {{ציטוטון|שאיפת הסתדרותינו היא אותה השאיפה של המזרחי העולמי: לכונן את קיומנו בארצנו על יסוד תורתנו הכתובה והמסורה... תעודתנו היא לעבוד בעד קיום קודשי ישראל וחיזוק רוח היהדות בין אמהות העם ובנותיו, חובתנו היא: לעורר גם בלבן את אהבת העם, התורה והארץ, כדי שתעזורנה גם הן להגשמתה של המגמה 'המזרחית': תחיית עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל}}{{הערה| מדבריה של לאה זליגר, מתוך: לילך,רוזנברג פרידמן, "שורשיו של ארגון נשים ציוניות-דתיות "אמונה"-סקירה היסטורית", ''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה,'' עורכת לילך רוזנברג פרידמן, ירושלים 2006 עמ': 16. }}''
 
נשות המזרחי באמריקה פעלו בשיתוף פעולה עם [[ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל]], בין השאר בהקמת ותפעול [[בית צעירות מזרחי]]. לצד שיתופי הפעולה, היו גם חילוקי דעות בין נשי מזרחי באמריקה לבין הארגונים בארץ, בייחוד ביניהן לבין תנועת [[הפועל המזרחי-המזרחי|הפועל מזרחי]]. הסכסוכים היו בעיקר על רקע כספי. "נשות המזרחי" פעלו בהתאם לרצונן ומטרותיהןלשאיפותיהן ובישיבות הרבות הןבלטה הבליטועצמאותן אתואי עובדתכפיפותן אילתנועה הכפפתןהגברית, לגבריםבד בתנועהבבד ואתעם עצמאות הפעילות שלהן. תוך שהן משתדלותנכונות לפעול בהתאםלשביעות לרצוןרצונם של הארגונים בארץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.gendersite.org.il/women-encyclopedia/|כותרת=נשים על המפה – ערכים אנציקלופדיים|אתר=האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2016-04-23}}}}{{הערה|כמו כן, היו חילוקי דעות בין ארגון נשות המזרחי לבין פועלות המזרחי על רקע תפיסתם המגדרית של האישה בכלל והאישה הדתייה בפרט וכן תפקידה בבניין הארץ. על פועלות המזרחי ויחסן עם נשות המזרחי ניתן לקרוא בספרה של לילך רוזנברג פרידמן: לילך, רוזנברג פרידמן ''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב,'' הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005, עמ': 80-83.}}.
 
בשנת 1940, הוקם ארגון "אמן"- "מרכז ארגוני נשי מזרחי בארץ ישראל" בעזרתה של הרבנית [[שרה הרצוג]]. הארגון קם על מנת לאחד כוחות ולכלול את כל הקבוצות והמוסדות של הנשים הדתיות "מזרחיות" בארץ וכן את בסי גוטספלד שהייתה בזמן זה לנציגת נשי מזרחי מאמריקה, כאשר היה כבר לארגון עצמאי ונפרד מ"[[תנועת המזרחי]]". לאחר קום המדינה התאחד ארגון "אמן" גם עם ארגון נשות מזרחי באמריקה, [[ארגון הפועלות של הפועל המזרחי|פועלות המזרחי]] והסתדרות נשות מזרחי בארץ ישראל.{{הערה|כמו כן, היו חילוקי דעות בין ארגון נשות המזרחי לבין פועלות המזרחי על רקע תפיסתם המגדרית של האישה בכלל והאישה הדתייה בפרט וכן תפקידה בבניין הארץ. על פועלות המזרחי ויחסן עם נשות המזרחי ניתן לקרוא בספרה של לילך רוזנברג פרידמן: לילך, רוזנברג פרידמן ''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב,'' הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005, עמ': 80-83.}}.
 
נשות המזרחי באמריקה פעלו בשיתוף פעולה עם [[ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל]], בין השאר בהקמת ותפעול [[בית צעירות מזרחי]]. לצד שיתופי הפעולה, היו גם חילוקי דעות בין נשי מזרחי באמריקה לבין הארגונים בארץ, בייחוד ביניהן לבין תנועת [[הפועל המזרחי-המזרחי|הפועל מזרחי]]. הסכסוכים היו בעיקר על רקע כספי. "נשות המזרחי" פעלו בהתאם לרצונן ומטרותיהן ובישיבות הרבות הן הבליטו את עובדת אי הכפפתן לגברים בתנועה ואת עצמאות הפעילות שלהן. תוך שהן משתדלות לפעול בהתאם לרצון של הארגונים בארץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.gendersite.org.il/women-encyclopedia/|כותרת=נשים על המפה – ערכים אנציקלופדיים|אתר=האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2016-04-23}}}}{{הערה|כמו כן, היו חילוקי דעות בין ארגון נשות המזרחי לבין פועלות המזרחי על רקע תפיסתם המגדרית של האישה בכלל והאישה הדתייה בפרט וכן תפקידה בבניין הארץ. על פועלות המזרחי ויחסן עם נשות המזרחי ניתן לקרוא בספרה של לילך רוזנברג פרידמן: לילך, רוזנברג פרידמן ''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב,'' הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005, עמ': 80-83.}}.
 
== פיצול הארגון ==