פסק דין אדרס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 16:
פסק הדין נחשב כפורץ דרך במשפט הישראלי ומוכר כפסק דין חשוב גם ברחבי העולם. פסק הדין תורגם לאנגלית {{הערה|F.H. 20/82 Adras Ltd. v. Harlow & Jones G.M.B.H, 42(1) P.D. 221 (1988), translated in 3 RESTITUTION L. REV. 235 (1995).}} והוא מצוטט רבות בפסיקה משפטית זרה.
פסק הדין עוסק בשאלת ה[[פיצויים]] המגיעים לצד הנפגע מהפרת [[חוזה]] ובממשק שבין דיני חוזים בכלל ודיני התרופות בפרט ובין דיני עשיית עושר ולא במשפט. [[תקדים|ההלכה המשפטית]] שנקבעה בפסק הדין על ידי בית המשפט העליון מעניקה הגנה רחבה ביותר לנפגע וקובעת כי הוא זכאי לקבל את הרווחים שהרוויח מפר החוזה עקב ההפרה. הגנה זו מרחיקת לכת ביחס להגנה שהייתה נהוגה [[המשפט בישראל|במשפט הישראלי]] עד לפסק הדין וביחס להגנה הנוהגת בכל שיטות המשפט הזרות. בית המשפט העליון בישראל הינו היחיד בעולם שהכיר בזכות רחבה כל כך לפיצויים. 'הלכת אדרס' זכתה להרבה ביקורת ו[[פרופסור]] [[אייל זמיר (משפטן)|אייל זמיר}}]] אף טוען כי משמעותה הינה בעיקר רטורית ובפועל אין היא מיושמת כמעט על ידי בתי המשפט בישראל {{הערה|אייל זמיר שנאת הפסק ונטילת רווחי המפר בעקבות הלכת אדרס" ספר שלמה לוין 323 (אשר גרוניס, אליעזר ריבלין, מיכאיל קרייני עורכים, 2013)}}.
 
==רקע==